השתיקה שמביאה ברכה: הרב יוסף דלויה בשיעור על הפה שכל אחד חייב לשמוע

הרב יוסף דלויה לא צועק. הוא מדבר בשקט, אבל הדברים שלו חותכים כמו סכין של אמת. "כשאתה מענה את הפה שלך," הוא אומר, "כשאתה סותם אותו – בא לך שמחה." לא מדובר פה על שתיקה מתוך פחד או חולשה. מדובר על השתיקה הכי עוצמתית שיש – השתיקה שמביאה ברכה. כי לדבריו, כל הצרות של האדם – מתחילות מהדיבור. כל השלום בית של האדם – תלוי בפה שלו. אם אדם לא סותם את הפה, הוא בחיים לא יזכה לשלום בבית. אין מציאות כזו. סתום – ותראה ברכה.

הדיבור, לפי הרב, הוא לא סתם כלי תקשורת. הוא חץ. הוא קשר. ברגע שירית – אין חזור. לשון הרע? אין חזור. קללה? אין חזור. ברגע שהמילים יוצאות – הן כבר לא בשליטתך. זו הסיבה, הוא מדגיש, שהפה הוא הברית של האדם. "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי" – ומה זה הברית הזאת? הפה שלך. זה הכלי הכי חזק שלך בעבודת השם.

והנה משהו מדהים: בתפילה, יש פסוק אחד שחוזר על עצמו פעמיים – ולא סתם. "אלוקיי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה." פעם אחת אתה מבקש לשמור שלא תדבר רע על אחרים. אבל יש גם בקשה שנייה – שלא תדבר שטויות לעצמך. כן, גם לעצמך אל תדבר דברים שליליים. אל תכניס רעש לפה שלך. תשתוק. תסנן. תבחר.

הרב דלויה מציב מראה. הוא לא אומר "אל תדבר בכלל" – הוא אומר: תדע מתי כן, ומתי לא. תבין שיש רגעים שבהם המילה הכי חזקה שאתה יכול לומר – היא שתיקה. וברגע שאתה מצליח להבליג, לעצור, לשתוק – אתה מגלה בתוכך שמחה שלא ידעת שקיימת. לא שמחה של צחוק, אלא שמחה פנימית, יציבה, אמיתית.

כי ככה זה כששומרים על הפה: לא רק הדיבור משתנה – אלא גם הלב. והחיים.