מזל טלה: הלב בוער, הראש רץ – אבל מה קורה כשעוצרים לרגע?
מזל טלה. (צילום: Pixel-Shot/shuttrstock)

מזלות וחודשים

מזל טלה: הלב בוער, הראש רץ - אבל מה קורה כשעוצרים לרגע?

הם הראשונים בגלגל המזלות, מלאים באנרגיה בלתי נגמרת - אבל דווקא היכולת להאט יכולה לשנות להם את החיים.

עידו לוי
הוספת תגובה
 מזל טלה: הלב בוער, הראש רץ – אבל מה קורה כשעוצרים לרגע?
מזל טלה. (צילום: Pixel-Shot/shuttrstock)
אא

יש בהם משהו מהול במפץ של בריאה. בני ובנות מזל טלה - הראשונים בגלגל המזלות - נכנסים אל החיים בעוצמה. הם נלהבים, מהירי תפיסה, נמשכים ליוזמה וחדשנות, לעיתים כאילו המציאות עצמה לא מצליחה לעמוד בקצב שלהם. האש הפנימית שמניעה אותם - בוערת, לעיתים סוערת, אך גם יוצרת ומאירה.

חז"ל תיארו תכונה זו במשפט קצר אך מדויק: "נח לכעוס ונח לרצות". ההתלהבות שלהם היא חרב פיפיות - מצד אחד, ההתעוררות המיידית, הרצון לרוץ קדימה, להדליק אחרים - ומצד שני, הנטייה להידלק בקלות, לאבד שליטה רגע לפני הסוף. אבל באותה מידה - הם גם יודעים להירגע במהירות, לשוב, לבקש סליחה ולפתוח דף חדש.

החודש הזה - לכם

חודש ניסן, החודש שבו נולד מזל טלה, אינו רק הראשון בלוח העברי - הוא ראשית מסוג אחר. "החודש הזה לכם ראש חודשים" - זוהי המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם, עוד במצרים. יש בה אמירה ברורה: מהיום, הזמן שייך לכם. לא עוד עבדות ללוחות זמנים קבועים שמכתיב הטבע - אלא שליטה בזמן, בחיים, בגורל.

בעוד אומות העולם מונות את לוח השנה על פי החמה - גרם שמיימי קבוע ויציב - עם ישראל מונה ללבנה, המתחדשת, משתנה, דקה ועדינה אך תמיד צומחת מחדש. ההתחדשות הזו היא מה שמאפיין את העם - וזו גם הקריאה האישית לבני מזל טלה.

למהר - אבל גם לעצור

בני טלה, כמו חודש ניסן, פועלים במהירות. כמו בני ישראל שלא המתינו להחמצת הבצק - הם נמשכים לפעולה מיידית, לא זקוקים להרבה זמן כדי להחליט. אך בדיוק כמו הסיפור ההוא, גם כאן המהירות נדרשת איזון. מה שיכול להציל - עלול גם להכשיל.

בכוחם הגדול של בני טלה טמון גם אתגרם העמוק: לעצור רגע. לנשום. להרהר לפני שמגיבים, לחשוב לפני שפועלים. "איזהו חכם - הרואה את הנולד". אם יוסיפו לתעוזה שלהם טיפת שיקול דעת, יגלו שהם לא רק אש בוערת - אלא גם אור מאיר ומכוון.

מעל המזל

האמירה "ישראל מעל המזל" איננה רק סיסמה קבלית - היא דרך חיים. בני טלה נולדו עם מזל של התחלה, של אש, של תנועה - אבל כל זה הוא רק חומר גלם. כשאדם בוחר לעדן, לעכב, למנן - הוא מוכיח שהוא בן חורין באמת. הוא לא משועבד לאופיו, לא מגיב מתוך אינסטינקט - אלא בוחר. וזה, בסופו של דבר, לב כל הסיפור היהודי.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי