בריאות
זו מגפה שמכה באנושות כבר יותר מאלף שנים, והיא הדבר שמדיר שינה מעיניו של ד"ר אדם רטנר, מומחה למחלות זיהומיות בילדים בניו יורק. חצבת, המחלה המדבקת ביותר בעולם, עושה קאמבק מדאיג – וזה סימן שצריך להדליק נורות אדומות.
"זו המחלה המדבקת ביותר שאנחנו מכירים – הרבה יותר משפעת, הרבה יותר מקורונה, מפוליו, מאבולה או מכל מחלה אחרת שאני יכול לחשוב עליה," אומר רטנר. בספרו החדש, Booster Shots, הוא טוען כי חזרת החצבת מעידה על בעיה חמורה: פגיעה במערכות הבריאות הציבוריות ובאמון הציבור בחיסונים.
"המגיפות הראשונות שמופיעות כאשר שיעורי ההתחסנות יורדים הן של חצבת," מסביר רטנר. "ואחריהן בדרך כלל מגיעות מחלות אחרות שניתנות למניעה באמצעות חיסונים, אך פחות מדבקות מחצבת."
כבר בתחילת 2024, נרשמו בארה"ב מספר התפרצויות במדינות כמו טקסס, רוד איילנד וג'ורג'יה. הנתונים העולמיים מדאיגים עוד יותר: בשנת 2023, חצבת גרמה למותם של יותר מ-107,000 ילדים, רובם לא מחוסנים או מחוסנים חלקית מתחת לגיל חמש.
בארה"ב, נרשמו בשנה שעברה 284 מקרי חצבת – המספר הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. הבעיה המרכזית היא ששיעור ההתחסנות של ילדי גן נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) ירד אל מתחת לרף ה-95% הנדרש למניעת התפרצויות.
אמנם ארה"ב לא דיווחה על מקרי מוות מחצבת מאז 2015, אך רטנר מזהיר: "עם עלייה במספר המקרים ובהתפרצויות גדולות יותר, זה עלול להשתנות."
עד שנות ה-60, חצבת הייתה מחלה קטלנית שהרגה מאות ילדים בשנה בארה"ב. אבל מאז פיתוח החיסון, המחלה כמעט נעלמה – והצלחה זו הובילה, באופן פרדוקסלי, להססנות כלפיו.
"ככל שהחצבת הפכה לנדירה, כך אנשים שכחו עד כמה היא מסוכנת," מסביר רטנר. "אנחנו נוטים לזלזל בה, אבל חצבת משגשגת בדיוק כשממעיטים בערכה."
לדבריו, לא מספיק שיהיה חיסון – דרושה גם מדיניות ציבורית אחראית, שמבטיחה שכל הילדים יתחסנו. הוא מביא דוגמה להתפרצות חמורה בטקסארקנה בשנת 1970: בעיר הזו, שחצויה בין ארקנסו (שם חובת החיסון הייתה בתוקף) לבין טקסס (שבה לא היה חוק כזה), כ-95% מהמקרים נרשמו דווקא בצד שבו החיסון לא היה חובה.
"הנתונים מראים שהחלטות פוליטיות בנוגע לחיסונים משפיעות ישירות על בריאות הציבור," הוא מדגיש.
מעבר להתפרצויות החצבת, רטנר מודאג מאוד ממינויו הצפוי של רוברט קנדי ג'וניור לשר הבריאות ושירותי האנוש בממשלו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.
"קנדי מנהל כבר עשורים קמפיין נגד חיסונים, וההשפעה שלו על המדיניות הבריאותית יכולה להיות הרסנית," מזהיר רטנר. "אני מאוד, מאוד מודאג לא רק לגבי עתיד החיסונים, אלא לגבי בריאות הציבור כולה."
רטנר מסכם את דבריו במסר חד-משמעי: הצלחת הרפואה המודרנית אינה מובטחת, ואסור לקחת אותה כמובנת מאליה.
"אנחנו חיים בעולם שבו חיסונים הצילו מיליוני חיים, אבל בלי מדיניות נכונה, כל ההישגים האלו יכולים להיעלם," הוא אומר. "זה תלוי לא רק במדע, אלא גם בהחלטות פוליטיות."
מגיפת החצבת של 2024 היא קריאת השכמה – האם נתעורר בזמן?