יהדות

הרב גליס על המקווה הפלאי: "נמצא פתח המעיין שממנו תחל הגאולה"

בירושלים ישנו מעיין נסתר ששני ענקים בתורה הבטיחו שכאשר הפתח שלו יימצא, תחל הגאולה של עם ישראל. במה מדובר בדיוק? הרב ישראל גליס עם כל הפרטים על מעיין הפלא הסודי. צפו

ת. כהן   
0
אא
(צילום: alefbet/shutterstock)

הרב ישראל גליס חושף בעת ביקור בכותל המערבי את המעיין הסודי ואת הבטחת חכמי התורה: "כשיוצאים מהכותל המערבי ברגל ניתן להבחין במנהרה מצד ימין המובילה לכיוון שער שכם. הרחוב הראשון שמאלה זב רחוב מעלות חלדיה. אם עולים ברחוב הזה מעט ימינה, זה הסראיה. שם היה קיים הרבה יישוב של יהודים שגרו שם עד שנת תרפ"ט, שבה אירעו מאורעות שגרמו ליהודים לברוח מהעיר העתיקה."  

"ברוך ה' בהמשך יהודים חזרו לרובע המוסלמי בעיר העתיקה. כיום מתגוררות שם למעלה מ-100 משפחות יהודיות, דבר שהוא פלא גדול מאוד וחשוב מאוד. כולם מתכוננים. הרי משיח יכול להגיע בכל רגע, אז יש גם כולל של כהנים מיוחסים שלומדים בישיבה לא רחוק מהמקום הזה, ושם הם מכינים עצמם שכאשר יגיע משיח וייבנה מיד בית המקדש, הם יוכלו לשרת את העם."  

"כשיוצאים מהרחוב הזה ישנו מקום שבו התגורר רבי יהושוע לייב דיסקין, שהיה רבה של ירושלים והתגורר בקומה הראשונה. הסבא רבא שלי, רבי יעקב מנקר, רבי יעקב גליס, גר בקומה למטה. הרב דיסקין היה מנקר בבית המטבחיים וכתב מכתב המלצה על השחיטה בירושלים שהיא מאוד מהודרת. וכך כתב: יש לי שני מנקרים אשכנזים שגרים אצלי בחצר, רבי יעקב המנקר ורבי ברוך ברוורמן. שניהם יראים ושלימים והולכים כל יום למקווה לפני שהולכים לבית המטבחיים. אומנם מי המקווה הם מי בארות, אבל יש שם מעיין. כשימצאו את פתח המעיין, תתחיל הגאולה"."   

"רבי דוד בן שמעון, שהיה בעל ה"צוף דבש", והביא את עולי המגרב לארץ ישראל, כתב בהקדמה לספרו מכתב לאחיו: "באתי לירושלים. מצאתי לי כולל ושם אני יושב ולומד. באים אליי אנשים ולומדים. יש לי שני מנקרים אשכנזים שגרים אצלי בחצר, רבי יעקב המנקר ורבי ברוך ברוורמן. שניהם יראים ושלימים והולכים כל יום למקווה לפני שהולכים לבית המטבחיים. אומנם מי המקווה הם מי בארות, אבל יש שם מעיין. כשימצאו את פתח המעיין, תתחיל הגאולה"."  

"גאלו את הבית של רבי יהושוע לייב דיסקין, וכיום מתגורר שם אברך בשם בורנשטיין שלומד בישיבת "הר המור". את הדירה למטה, שבה התתגורר סבא רבא שלי שחררו. כשהתקשרו לספר לי זאת הגעתי לשם מיד ושאלתי אותם איפה המקווה. הם מצאו אותו, ויש שם מים שמחלחלים והולכים. את המים הללו סידרו ומצאו את פתח המעיין. מה שמעניין באמת במעיין הזה, שיש מים שעוברים למטה ומגיעים עד למנהרות הכותל המערבי. מה שמוזר זה שבעל ה"צוף דבש" מעולם לא ראה את הרב דיסקין, והוא כתב רק מזה שדיבר עם אנשי ירושלים. אז מה שהתברר בסוף זה שמצאו את פתח המעיין. יש לנו שני ענקי תורה שאמרו שכאשר ימצאו את פתח המעיין, תתחיל הגאולה." 

"כשיוצאים מרחוב מעלות חלדיה, פנימה יותר, יש את שער הכותנה, שבו היו שתי בארות, שתי בריכות: ביר איוב וביר אלמוקטס. בשתי הבארות היו טובלים. הערבים יודעים שאנחנו מתכננים משהו, ושאם נפתח את פתח המעיין, תתחיל הגאולה. ככה ניסה הרב יצחק ניסים, שהיה אז הראשון לציון, לפתוח את המקום הזה אחרי מלחמת ששת הימים. הגיעו ערבים ושפכו שם מלט, בטון כדי שלא יהיה ניתן להגיע לאותה באר. אבל ברוך ה' אנחנו לא צריכים אותם ומצאנו את פתח המעיין."

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי