"תחושת הודיה": הילד התלונן על כאבים וזה מה שהתגלה

ילד כבן שבע מאזור חיפה פונה בתחילת השבוע למיון בית החולים רמב"ם כשהוא סובל מכאבים עזים על רקע לא ברור. בבירור הראשוני במרפאת הקהילה, חשדו כי מדובר בתגובה אלרגית לעקיצה כלשהי, אך ככל שהשעות נקפו והתסמינים החמירו, הוחלט להפנות את הילד לבית החולים. כשהגיע למיון התברר כי מדובר בהכשת נחש צפע. בבירור שנעשה בדיעבד, נמצא הנחש מסתתר בארון הבגדים שבחדר הילדים.

"הבן שלי התעורר בחמש בבוקר בצעקות", שיחזרה האם. "הוא בכה והתלונן על כאבים אך לא הצלחנו להבין מה קרה. ראינו שהאגודל בידו השמאלית כחול ושהוא מחזיק את היד בלי אפשרות להזיז אותה. חשבנו שאולי נקע את היד, או נפל מהמיטה מתוך שינה. לרגע לא חשבנו על תרחיש אחר".

במהלך הבוקר הובא הילד למרפאה באזור מגורין, שם נעשה בירור ראשוני, אולם הרופאה המטפלת, שהבחינה בסימני עקיצה על ידו של הילד, חשדה שמדובר בתגובה אלרגית ושחררה את הילד עם טיפול מתאים. במהלך הבוקר נראה כי מצבו רק הולך ומחמיר, ומשום כך בחרה האם לחזור אל הרופאה לבירור חוזר: "היד הייתה כבר כפולה בגודלה. הוא היה כבר ישנוני והמצב היה די מדאיג. כשהגענו למרפאה הוא הקיא. הרופאה יצאה החוצה מהמשרד וביקשה להזמין אמבולנס לפינוי מידי לרמב"ם".

עם הגעתם אל מיון ילדים, עלה החשד שמדובר בהכשת נחש. לדבריה של ד"ר עידית פסטרנק, מנהלת מיון הילדים בביה"ח "רות" לילדים ברמב"ם, שבדקה את הילד, למרות שלא נמצאו סימני הכשה על היד, התסמינים שנצפו, ביניהם הכאבים העזים, הבצקת ביד, הופעת שטפי דם, אודם ונפיחות שהולכים ומתפשטים, בהחלט החשידו להכשת נחש: "אנחנו תמיד מחפשים סימן הכשה, שלא נראה במקרה הזה, אבל הילד הציג קליניקה שהחשידה מאוד להכשת נחש ארסי. יצרתי קשר עם ד"ר יעל לוריא, מנהלת המרכז למידע ברעלים, ואמרתי לה שאני חושדת בהכשת נחש. ד"ר לוריא וד"ר כהנא הגיעו להעריך את הילד והסכימו שככל הנראה מדובר בהכשה, ועל אף שלא הייתה הוכחה חד משמעית, מאחר ומדובר במצב מסכן חיים הוחלט על מתן טיפול בנסיוב".

בשל הזמן שחלף מרגע ההכשה והתסמינים החמורים שפיתח הילד, הוא אושפז למשך יממה במחלקה לטיפול נמרץ ילדים. באותן שעות, לוכד נחשים שהובא אל בית המשפחה, איתר את הגורם לדרמה, הנחש התחבא בארון הבגדים של חדר הילדים.

"התחושה המיידית הייתה תחושת הודיה", אומרת האם, "לחשוב על כל הפעמים שנכנסו ויצאנו מהחדר באותו הבוקר, כמה פעמים פתחתי את ארון הבגדים הזה, הילדים האחרים שישנו באותו החדר ולא נפגעו והעובדה שהבן שלי היה במסלול התאוששות. אין מילים לתאר את גודל הנס. הורים חייבים להרגיש את הילדים, להקשיב להם, לתלונות שלהם ולראות אותם. הם אמנם ילדים, אבל הם יודעים היטב מה הם צריכים". לאחר המשך הטיפול ברמב"ם, הילד השתחרר לביתו, במצב טוב.