הציור הענק בבית הכנסת עדס בנחלאות נחשף
(צילום: S1001/shutterstock)

ארכיאולוגיה

הציור הענק בבית הכנסת עדס בנחלאות נחשף

ראיון מרתק על חשיפת הציור ובו המנורה סמלי השבטים בבית הכנסת 'עדס'

אריה ניסן   
הציור הענק בבית הכנסת עדס בנחלאות נחשף
(צילום: S1001/shutterstock)
אא

בית הכנסת "עדס" הוקם בשנת התרס"א,1901 למניינם,  בשכונת "נחלת ציון" בירושלים. ארון הקודש הנמצא בכותל המזרחי, הובא בחלקים מסוריה.  למעלה ממאה שנים לאחר מכן, נחנך בית הכנסת מחדש, בסיום  המלאכה המורכבת שהיא שחזור הציורים כחלק מתוכניתם של 'אתרי המורשת הלאומית'.

יעקב שטרק עלה לארץ מגליציה שבפולין בשנת 1906. שטרק התיישב בירושלים בסמוך יחסית לבית הכנסת. במהלך השנים 1912-1913, תוך מלאכה מורכבת, הוא כיסה את קירות בית הכנסת "עדס" בציור ענק שהורכב כולו מסמלים, עיטורים ואותיות. הערכת החוקרים אשר חקרו את הציור היא שבשל מצבו הכלכלי הרע של שטרק הוא השתמש בביצים או לחילופין בדבק עצמות כדי לייצר את הצבעים שלו. בשנת תרע"ג נשלמה מלאכתו של שטרק.

הציור בבית הכנסת 'עדס' שרד שנים רבות לאחרי היווצרותו, אך בקושי רב. בשנת 2006 בעקבות מצבם העגום של ציורי הקיר העתיקים, יזמה עיריית ירושלים בשיתוף עם אנשי בית הכנסת תוכנית לשיקום הציור. המלאכה נמסרה בידיו של משמר צרפתי שעשה, כך התברר, כעבודה לא מקצועית שהסבה ליצירה נזק רב.

לפני כשנתיים הוחלט לצרף את קירות בית הכנסת לרשימת אתרי המורשת הלאומית. בעקבות כך, הממשלה עם עיריית ירושלים הקציבו כ- 1.1 מיליון שקלים ע"מ לשקם את הציור. בעבודות השיקום נחשפו כאמור גם קטעים לא מוכרים מהציור בחלק התחתון שלו.
בית הכנסת בעדס.(צילום:מאת dr. avishai teicher User:Avi1111 - נוצר על ידי מעלה היצירה, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7890890)

חוקרת האמנות הירושלמית נירית שלו־כליפא ממכון בן־צבי חוקרת את דמותו של שטרק זה למעלה מ־20 שנה, מגיעה לראיון:
מדוע החל תהליך השחזור רק כיום? הרי בית הכנסת והציור קיימים למעלה ממאה שנה.
"במהלך השנים לאחר שהציור הושלם, נצבעו חלקים ממנו מבלי משים שהדבר פוגע בציור וכן נערכו שיפוצים שונים בבית הכנסת ושבמהלכן נפגע הציור. גם כעת לאחר השחזור, חלקים מסוימים מהציור הענק עדיין לא נחשפו, שכן הציור מקיף את ארבעת קירות בית הכנסת וכן גם את התקרה. בשל המצב, בשנת 2006, הזמינו פרנסי בית הכנסת מטעמם משמר צרפתי שגרם לנזק בלתי הפיך כמעט לציורים בגלל שהוא עבד בצורה לא מקצועית וכן השתמש בחומרים שקלקלו את הציור.

נורית ממשיכה: במקום לנקות את הציור ולהשיב לו את הצבע והקווים המקוריים שלו, הוא העתיק את הציור בצבעים בוהקים ובסגנון אחר על יריעות קנבס שהודבקו על גבי הציור. נוצרו בועות וכן נזקים אחרים. לכן בשל המצב, הובלנו מאבק ציבורי, שהגיע אף לפתחו של בית המשפט, ושהביא בסופו של דבר לשימור נרחב ומקיף של היצירה".

חוקרת האמנות הירושלמית נירית שלו־כליפא ממכון בן־צבי חוקרת את דמותו של שטרק זה למעלה מ־20 שנה, מגיעה לראיון אודות הציור המפורסם:

כיצד למעשה התבצעו עבודות השימור המורכבות לחשיפת הציור?
היא מגיבה: "עבודות שימור בית הכנסת בוצעו על ידי מינהל השימור ברשות העתיקות. המשמרים שימרו את ציור הקיר המונומנטאלי, ואף חשפו את שרידי העיטורים שנקברו זה מכבר תחת שכבות צבע רבות. לאחר לימוד מדוקדק, הם הצליחו להציע את שיחזור העיטורים, ולתרום בכך להחזרת בית הכנסת לתפארתו.

כמו כן, במהלך העבודות, אנשי רשות העתיקות קילפו בזהירות את היריעות הצבועות כדי לחשוף את הציור המקורי שמתחתן. הצבעים המקוריים הצליחו לשרוד מתחת לדבק ואנשי הרשות חשפו אותם בזהירות באמצעות קומפרסים של חומרי ניקוי מתקדמים".

מה מייחד את עבדותו של שטרק מבחינת מוטיבים?
נורית עונה: "מעל לארון הקודש משני צדדיו מצוירת כתובת בזו הלשון:" עבודת הציור מוקדשת לבית הכנסת מהציר יעקב שטרק בצלאל עיר הקודש ירושלים תיבנה ותיכונן". בשני מדליונים קטנים מצויינים החודש שבה נשלמה העבודה, "חשוון", וכן השנה- "תרע"ג". כתובת ההקדשה כתובה בשני מדליונים, ושילובה בציור הקיר נראה כיום בחלקם העליון של שלושה קירות: הדרומי, הצפוני, והמזרחי.

בית הכנסת עטור כולו בציורים, אך רק מקצתם גלויים כיום לעין. בחלק התחתון של הקירות היה ציור של עיטורי רימונים. גם תקרת העץ הייתה מצוירת. התמחותו העיקרית המתועדת בעבודות ששרדו, הייתה קליגרפיה, עיצוב האותיות וכתיבתן. ואולם הוא עסק רבות גם בציור גלויות, איורים לכתבי-עת, ספרים ותוויות ספרים."

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי