דף יומי: הדף היומי לצפיה - שקלים ו’ - י"ד ניסן: הרב פנחס יוסף אקרב

בסרטון: הדף היומי היום לצפיה - שקלים ו'

דף ו עמוד א
* אם אסף פרוטה לפרוטה, ואמר הרי אלו שאספתי יהיו למחצית השקל, ונמצא שיש בהם יותר ממחצית השקל - לדעת בית שמאי: מותרן נדבה, ולדעת בית הלל: מותרן חולין.
* אם נטל בידו מעות, וראה שיש בהן יותר ממחצית השקל, והפרישן למחצית השקל - נחלקו האמוראים אם מותרן נדבה לדעת כולם או מותרן חולין לדעת כולם.
* חשב שעדיין לא נתן מחצית השקל והפריש מעות לשם כך והתברר לו שכבר נתן - לא חלה קדושה על המעות שהפריש.
* חשב שחייב לתת שני מחצית השקל והפריש מעות לשם כך והתברר לו שחייב רק מחצית השקל אחת - מתלבטת הגמרא מה דין המעות העודפות.
* אין מטריחים על הציבור (לגבות מהם צדקה) יותר משלוש פעמים בשנה.
* הגמרא מביאה כמה טעמים מדוע נתחייבו ישראל דוקא בסכום של מחצית השקל.

דף ו עמוד ב
* הפריש שקלו ומת קודם שהספיק ליתנו - יפלו לנדבה.
* מותר עשירית האיפה של כהן גדול - לדעת רבי יוחנן: יוליכם לים המלח, לדעת רבי לעזר: יפלו לנדבה.
* הגמרא דנה ומבררת את המקור לכך שקרבן פסח ששחטו בשאר ימות השנה שלא לשם פסח שדינו שהוא קרב לשם שלמים.
* לדעת חכמי בבל: אין הפסח משתנה בשאר ימות השנה ונעשה קרבן שלמים אלא אם שחטו לשם שלמים, לדעת רבי יוחנן: אפילו אם שחטו לשם עולה נעשה שלמים.
* קרבן פסח שהוקרב לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה - כשר. (אך אם שחטו לשמו על מנת לזרוק דמו שלא לשמו - פסול).