ראש השנה 2024: דיני ומנהגי ראש השנה שחל בשבת
(צילום: tomertu/shutterstock)

ראש השנה

ראש השנה 2024: דיני ומנהגי ראש השנה שחל בשבת

בשנה זו חל יום ראשון של ראש השנה בשבת ולכן ישנם כמה דינים מיוחדים הנהוגים בשנה זו; האם מותר לגרגר את הרימונים בשבת? איך עושים את הקידוש?

הרב נתנאל חיים שרון   
0
ראש השנה 2024: דיני ומנהגי ראש השנה שחל בשבת
(צילום: tomertu/shutterstock)
אא

בסרטון: הסבר והדגמה מקוצרת של הלכות שבת וחג ראש השנה 2024. צפו

א. יש לגרגר את הרימונים מקליפתם בערב שבת, או בשבת כחצי שעה סמוך לסעודה, ואסור לגרגר כמות גדולה כדי שיישאר לסעודה אחרת.

ב. אין לגרגר את הגרעינים על ידי "פורט רימונים" ואפילו כשעושה כן סמוך לסעודה.

ג. בתפילות אומרים יום "זכרון" תרועה. ואם טעה ואמר "יום תרועה", אינו חוזר.

ד. יאמר כבכל ליל שבת "שלום עליכם", ו"אשת חיל". (ולגבי פיוט "אזמר בשבחין", בבן איש חי כתב שלא נהגו לאומרו. ובכה"ח סי' תקפג סק"ג, כתב שיאמרהו לאחר אמירת הפסוקים הנהוגים).

ה. גם הנמנעים מלאכול דגים בר"ה (ברכ"י סי' תקפג סק"ה, משום שהוא לשון 'דאגה'),מ"מ בשבת זו מצווה לאכלם כבכל שבת. (כה"ח שם סק"ט, שו"ת משנת יוסף – זליכה סימן קכב, שו"ת מים חיים – משאש סי' רמג).  

ו. השופר אסור בטלטול בשבת. וכן אין תוקעין אפילו כדי להתלמד, ואין חילוק בזה בין גדולים לקטנים.

ז. אומרים "תשליך" בשבת, ונכון לאומרו לאחר תפילת מנחה קודם שקיעת החמה, (כתבים, פהע"ח שער השופר או' ה'). ובמקום שאין עירוב ויש חשש שיטלטלו את המחזורים לרה"ר, ידחו אמירת התשליך ליום ראשון אחרי תפילת מוסף.

ח. מותר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה אפילו כשחל בשבת על כל ענייניו הפרטיים, בין באמירת תהילים, ובין 'באלקי נצור' קודם 'יהיו לרצון' האחרון. (ואע"פ שבזוה"ק תיקונים החמיר על אותם הצווחין בצלותין ככלבים 'הב הב' וכו', מ"מ אם מכווין בבקשותיו לצורך עבודת ה', אין בזה חשש).

ט. בשנה זו נכון לאכול סעודה שלישית קודם זמן מנחה קטנה (שעה: 15:36) כדי שיוכלו לאכול סעודת הלילה לתאבון. (רמ"א סי' תקכט ס"א, ובמ"ב סק"ח).

י. וראוי להתפלל מנחה גדולה קודם סעודה שלישית (החל מהשעה: 13:03) ולאחר מכן יאכלו מעט פת.

יא. ומ"מ גם אם אחרו להתפלל או לאכול עד אחר זמן מנחה קטנה, לא יבטלו סעודה שלישית, אלא ימעטו באכילה.

קידוש והבדלה – ליל שני של ר"ה

יב. קידוש ליל החג כולל בתוכו הבדלה משבת ליו"ט, וסדר הברכות יקנה"ז היינו, בתחילה ברכת היין, קידוש, נר - היינו "ברכת מאורי האש", הבדלה וזמן ("שהחיינו"). (שו"ע סי' תעג סעי' א'). ואין מברכין על הבשמים. (שו"ע הרב סי' תעג סעי' ו', מ"ב סק"ג).

יג. נהגו לעמוד בשעת אמירת הקידוש, הגם שיש בו הבדלה

יד. נכון שלא לברך ברכת "מאורי האש" על "נר נשמה" שהדליקוהו בכדי להעביר ממנו אש לכל צרכיו, אבל מותר להעביר אש מנר נשמה זה לנר אחר ולברך עליו.

טו. נכון שלא לברך ברכת "מאורי האש" על הנרות שהדליקה האשה לכבוד יום טוב. (ואף שבאול"צ (ח"ג פי"ח או' ו') התיר לברך עליהם, לכתחילה יש לחוש לסב"ל).

ראש השנה 2024 - זה בידיים שלך. צפו

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
(צילום: tomertu/shutterstock)
שידור חי