הלכות בין המצרים 2024: "יש לנקוט במשנה זהירות בימים אלו"
(צילום: bbtomas/shutterstock)

בין המצרים

הלכות בין המצרים: "יש לנקוט במשנה זהירות בימים אלו"

"כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים": ימי האבל הלאומיים על פורענויות שאירעו לעם היקר שלנו מתחילים היום ומסתיימים בט' באב | כמה הלכות חשובות

הרב נתנאל חיים שרון   
0
הלכות בין המצרים 2024: "יש לנקוט במשנה זהירות בימים אלו"
(צילום: bbtomas/shutterstock)
אא

בין המצרים הם שלושת השבועות, שמתחילים מי"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, אלו ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". בימי פורענות אלו, מצויה בר מינן הסכנה. על כן יש לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות. לדוגמא, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר. ויש הנמנעים מכך כל עיקר.

אופיים של ימים אלו מצויין בקריאת ההפטרות בשלושת השבתות החלים בימים אלו, העוסקות בפורענויות. בשבע השבתות שאחר תשעה באב יבואו הפטרות של נחמה (שו"ע תכח, ח, עפ"י פסיקתא).

אף שחכמים לא תקנו תקנות מיוחדות לציין את הצער והאבלות של שלושת השבועות, נהגו ישראל להימנע מדברים של שמחה; ככל שמתקרבים ליום ט' באב, ממעטים בדברים המסמלים שמחה.

הנה כי כן, ימים אלו מתחלקים לארבעה חלקים:

1. מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב.

2. מראש חודש אב עד שבוע שחל בו ט' באב.

3. משבוע שחל בו ט' באב עד ט' באב.

4. ט' באב.

במאמר זה נתרכז בפרטי הדינים השייכים לחלק הראשון, קרי: מי"ז בתמוז ועד ר"ח מנחם אב.

ראשית חשוב לציין כלל גדול בהלכות ימי בין המצרים, והוא שלא גזרו חז"ל את מנהגי האבלות במקום מצווה, חוֹלִי ו/או צורך. כלומר כאשר יש מצווה או מקרה של מחלה או צורך,לא יחולו מנהגי האבלות, כאשר יבואר להלן.

נישואין

יש הנוהגים שלא להתחתן מי"ז בתמוז עד ט' באב. עם זאת, מנהג הספרדים ועדות המזרח שמותר מעיקר הדין להתחתן עד ראש חודש אב, אך מראש חודש אב עד ט' באב נוהגים שלא להתחתן, וראש חודש בכלל האיסור.

בחור שלא קיים מצוות פריה ורביה מעיקר הדין יכול להתחתן בבין המצרים אך המנהג להמנע, ואף הוא לא יתחתן מראש חודש אב עד ט' באב.

לכל השיטות מותר להחזיר גרושתו בימי בין המצרים, שהרי אין כאן שמחה יתירה.

האם מברכים ברכת שהחיינו?

בכל ימי בין המצרים אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד או פרי חדש. הסיבה שנוהגים שלא לברך ברכת שהחיינו: משום שימים אלו הם ימי פורענות וימי צרה לעם ישראל. לכן נמנעים מלאכול פרי חדש בימי בין המצרים, שכן אם אוכלו צריך לברך עליו שהחיינו. כמו כן נמנעים מללבוש בגד חדש המצריך ברכת 'שהחיינו' מסיבה זו.

בשבתות שבתוך ימי בין המצרים מותר לברך שהחיינו עד ראש חודש אב, אך בשבת שמראש חודש אב עד ט' באב ראוי להחמיר ולא לברך שהחיינו גם בשבת.

 במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות. ולכן בברית, פדיון הבן וכיו"ב מותר לברך ברכת שהחיינו.

כמו כן, במקום חולי לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות. אי לכך, חולה או מעוברת שמתאווה לפרי חדש, יכולים לברך עליו שהחיינו.

קטן שלא מבדיל בין ימי בין המצרים לשאר ימות השנה יכול לברך שהחיינו בימי בין המצרים.

אדם ששכח שהוא נמצא בימי בין המצרים וברך על פרי חדש שהחיינו, יטעם מעט מהפרי כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. אך לא יאכל ממנו שוב עד לאחר ט' באב.

פרי שיש חשש שלא יימצא שוב אחרי ט' באב - מותר לאוכלו ולברך עליו שהחיינו בתוך ימי בין המצרים, שהרי נחשב הדבר למקום צורך. וטוב להדר ולברך עליו בשבת קודש. וכן אם יש חשש שהפרי יאבד טעמו - מותר לאוכלו בתוך ימי בין המצרים.

שמיעת מוזיקה ונגינה

בכל ימי בין המצרים יש להימנע מלשמוע שירי קודש וכל שכן שירי חול, אפילו דרך הרדיו או דיסקים, וכן אסור לנגן בכלי שיר בימי בין המצרים כגון גיטרה כינור וכדומה.

במקום מצווה לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות ולכן בכל סעודת מצווה כגון: ברית, פדיון הבן, בר מצווה,  חתונה, סיום מסכת והכנסת ספר תורה, מותר לשמוע שירי קודש ומותר לכתחילה לנגן בכלי שיר. אמנם מנהג האשכנזים להחמיר שלא לשמוע או לנגן אפילו במקום מצווה.

הסעודה שעושים בלילה שלפני ברית המילה הנקראת "ברית יצחק", אינה נחשבת לסעודת מצווה שיהיה מותר לנגן בה בכלי שיר.

במקום הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן אדם המתפרנס מנגינה אצל גויים אפשר לו להקל לנגן עד שבוע שחל בו ט' באב, אך אם מנגן אצל יהודים אסור מי"ז בתמוז עד ט באב.

מורה המלמד נגינה ויש לו הפסד ממון אם יפסיק ללמד - מותר לו להמשיך ללמד עד שבוע שחל בו ט' באב, שהרי נחשב מקום צורך והפסד. וטוב להחמיר מראש חודש אב.

קייטנת ילדים שקשה לנהל בה את הפעילות אם לא ישמיעו בה מוזיקה לילדים, מותר להקל ולהשמיע מוזיקה לילדים.

שירה בפה בלי כלי נגינה מותר ללא כל חשש (בין בחול ובין בשבת).

תספורת

מעיקר הדין מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז עד שבוע שחל בו תשעה באב, אך משבוע שחל בו ט' באב עד ט' באב אסור להסתפר ולהתגלח. אולם שפם המעכב את האכילה, מותר לחותכו גם בשבוע שחל בו ט' באב.

לא גזרו חז"ל איסור תספורת באישה, ולכן אישה יכולה להסתפר בכל ימי בין המצרים (וכל שכן לצורך שידוך או לצורך מצווה כגון למקווה וכדומה).

מקום שנוהגים שלא להסתפר או להתגלח כלל בימי בין המצרים, לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה. ולכן בעלי ברית מילה - המוהל, הסנדק, אבי הבן, חתן ביום חתונתו ובכל שבעת ימי המשתה, ילד ביום הבר מצווה - מותרים להסתפר לצורך המצווה, אך בשבוע שחל בו ט' באב אם באו לשאול - מורים להם שלא יסתפרו או יגלחו זקנם, אולם הרוצה להקל יש לו על מה שיסמוך.

מותר לגזוז ציפורנים בכל ימי בין המצרים.

ריקודים ומחולות

אסור לערוך ריקודים ומחולות בכל ימי בין המצרים. ואפילו בלי כלי נגינה.

הרב רביד נגר - בין המצרים ימים מסוגלים לשמירה והגנה. צפו

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
(צילום: bbtomas/shutterstock)
שידור חי