תענית אסתר: מה הסיבה לצום בערב החג הכי שמח?

חכמינו זיכרונם לברכה קבעו כי יום לפני פורים, יצומו כל עם ישראל, וצום זה נקרא 'תענית אסתר'. הצום הוא בי"ג באדר, כך שגם תושבי ירושלים וערים אחרות שבהן חוגגים את יום הפורים בט"ו באדר, מקיימים את התענית ביום י"ג, שהוא ערב פורים בכל המקומות האחרים.

תענית אסתר שחלה היום היא אחת התעניות שנהגו ישראל לצום, "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם" (רמב"ם),והיא חובה על כל אדם בריא.

כל התעניות קשורות לחורבן בית המקדש ולגלות שבאה אחריו. שונה היא "תענית אסתר" שנקבעה כזכר לתענית שהתקיימה אז, בימי מרדכי ואסתר. תקנה זו היא קדמונית, עוד מימי אסתר המלכה. על כך נאמר במגילה: "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף... לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם... דברי הצומות וזעקתם".

כתב הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו: צום זה מוזכר ברמב"ם שהוא מנהג ישראל להתענות זכר לתענית שהתענו בימי המן, ולדברי הראב"ד (הובא בר"ן פרק שני מתענית) תענית זו חובה מדברי נביאים על שם הכתוב "דברי הצומות וזעקתם".

השו"ע (סי' תרפו) כתב שבחנוכה ובפורים מתענים לפניהם ולאחריהם, ואף שלדינא מחמירים כשיטת הב"ח שלא לצום ערב חנוכה, אבל פורים שונה, וכבר כתב הרמב"ם (פ"ה מהל' תענית ה"ה) שנהגו כל ישראל להתענות ביום זה.

קיים טעם נוסף לתענית. באותו יום שבו תכננו אויבי היהודים לשלוט עליהם ולהשמידם, התקהלו היהודים, צמו והתפללו מעומק לבם.

בכל שעה שבה נקהלו היהודים למלחמה באויביהם, הם צמו וביקשו שיצליחו במלחמתם. גם משה רבינו, כשנלחמו בני ישראל בעמלק, התענה. מטרת התענית – להראות שלא בכוח יגבר איש, אלא בנשיאת עיניים בתפילה.

 כאמור, גם ישראל בדורם של מרדכי ואסתר התענו, בעת שנקהלו למלחמה במבקשי נפשם. התענית, נקבעה לדורות, כדי לזכור שהבורא שומע תפילת כל איש בעת צרתו. כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל ליבו, כמו שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר.