חמישה עשר דברים המושכים הזכירה, שעל ידם בעז"ה "יהיה האדם זכרן גדול". ואלו הם:
המלצות נוספות
- ללמוד עם תלמיד חכם חשוב, ועם בחורים חשובים, במחקר ופלפול.
- לעיין בספרי רבותינו המדברים בקיצור נמרץ, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים ג.): לעולם ישנה אדם לתלמידיו בדרך קצרה.
- לעשות סימנים במה שהוא לומד, וכמאמרם ז"ל (עירובין נד:): אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין.
- ללמוד בספר אחד. פירוש, שלא יחליף לא את הספר, ולא יקח אותו בהוצאת דפוס אחרת, כי בזה יבלבל כח דמיונו.
- להבין מה שהוא לומד.
- ללמוד מתוך ספר שיש לו כתב נאה וברור, ומודפס על נייר נאה. ויהיה בבית המדרש מרווח ומשמח את הלב.
- לבטא בפה מה שהוא לומד, וישמיע לאזנו, ולא יקרא בעיניו. כמאמרם ז"ל (עירובין נג:): "כי חיים הם למוצאיהם", אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאם בפה.
- ללמוד בשיר וניגון, כמבואר בתוספות למסכת מגילה (דף לב. ד"ה והשונה).
- ללמוד בספרים הכתובים בכתב אשורי, כי קדושת צורת האותיות תטיב הזכירה.
- ללמוד בספרים שכתיבתם גסה (פי' כתב ברור וניכר לעין), ולא דקה.
- ללמד מישהו את מה שהוא לומד.
- ללמוד בשובה ונחת, ולעיין בצורה רגועה ולא חפוזה ופזיזה.
- לעסוק בתורה לשמה.
- ללמוד בשעות קבועות.
- להתפלל לנותן התורה שיתמיד בריאותו וחוזקו, ויפרסהו בנחת, כדי שיוכל תמיד ללמוד ולזכור, לשמור ולקיים. וכמו שכתבו התוספות למסכת סנהדרין (דף כו: ד"ה מחשבה): פירש ריב"א, דאגת לב האדם על מזונותיו, מועילה לשכח ממנו כל שאר מחשבות, אף מחשבת דברי תורה, שנאמר (איוב ה, ט) "מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה".
