
חדשות בארץ

מאחורי הקלעים של בית המשפט העליון מתנהל בחודשים האחרונים עימות חרישי, אך טעון, סביב אופן קביעת ההרכבים לעתירות עקרוניות. במרכז המחלוקת - השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא, שהביע בשיחות סגורות עם הנשיא יצחק עמית תרעומת על כך שהרכבי השופטים לעתירות המרכזיות מצומצמים מדי, ואינם משקפים את הגיוון הרעיוני שקיים כיום בין שופטי העליון.
הביקורת, שנשמעת כעת בגלוי יותר, נוגעת בעיקר להרכב המכונה "הרכב הסניוריטי" - שלושת השופטים הוותיקים בבית המשפט: הנשיא עמית עצמו, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט סולברג, שנמצא לא אחת בדעת מיעוט. לטענת סולברג, שיבוץ קבוע של שלושת הבכירים בעתירות הנחשבות לחשובות ביותר - ובהן סוגיות רגישות של מינהל ציבורי, סמכויות ממשלה וחוקי יסוד - יוצר הטיה מובנית, ומביא להכרעות משפטיות בעלות נופך אקטיביסטי שאין להן לגיטימציה ציבורית רחבה.
לטענת סולברג, הדרך לשיקום אמון הציבור בבית המשפט עוברת בהרחבת ההרכבים ובמתן ביטוי גם לשופטים מהצד השמרני של המפה המשפטית. אך עמדה זו, כך נראה, לא מצליחה לשנות את דפוס הפעולה של הנשיא עמית, אשר נמנע עד כה מלהרחיב את ההרכב - ככל הנראה בשל החשש לאובדן רוב אקטיביסטי בהחלטות מכריעות.
הנושא התחדד במיוחד על רקע כמה פסקי דין מהחודשים האחרונים - ביניהם ההחלטות בנושא פיטורי ראש השב"כ רונן בר והדיון סביב נציב שירות המדינה - שבהם נותר סולברג בעמדת מיעוט, בעוד עמית וברק-ארז קובעים תקדימים משפטיים רחבים. סולברג, כך נטען, ראה בכך עדות נוספת לכך שהשארת ההרכב מצומצם משרתת קו פרשני מסוים, ולא את טובת ההליך השיפוטי.
לפי הנהלים, נשיא בית המשפט העליון הוא שמחזיק בסמכות לקבוע את ההרכבים. בפועל, זו החלטה שנעשית בתיאום עם מחלקת היומנים של העליון, אך כאשר מדובר בעתירות רגישות במיוחד - ההנחיה על זהות השופטים מועברת מלשכת הנשיא. בהתאם למסורת משפטית רבת שנים, בהרכבים רחבים נוהגים להשתמש כאשר מדובר בשאלות משפטיות בעלות השלכות רוחב, אך בפועל מדובר בפרקטיקה שרק לעיתים נדירות מיושמת.
הקונפליקט הנוכחי קיבל רמז גלוי יותר לאחרונה, כאשר סולברג ציין באחת מהחלטותיו כי בכוונתו להמליץ על הרחבת ההרכב - אמירה שלא נשמעה בעבר באופן מפורש משופט עליון כלפי סמכותו של נשיא בית המשפט.
השינויים בהרכב בית המשפט בשנים האחרונות הביאו לכך שבמקרה של הרחבת ההרכב, יש סיכוי ממשי לרוב שמרני - תוצאה שלא הייתה רווחת בעבר. ההשלכות האפשריות על פסקי הדין, הרכב ההכרעות ואיזון הכוחות בין הרשויות, מעוררות מתחים שלא נעלמים בין כתלי העליון.
מדוברות הרשות השופטת נמסר כי הנשיא ממעט להתערב בשיבוץ ההרכבים, וכי הפרקטיקה של קביעת הרכב סניוריטי לעתירות בעלות משמעות ציבורית נהוגה מזה שנים. בנוסף צוין כי מתוך למעלה מ-1,700 תיקים שנשמעו השנה, רק באחד מהם נקבע ההרכב באופן אישי על ידי הנשיא עמית - וביתר, קביעת ההרכב נעשתה בהתאם לנוהל המקובל.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו