מלחמה בעורף: אלו זכויות העובדים בעת סגירת מקומות עבודה בשל מצב חירום
אחת מזירות הנפילה. (צילום: Gili Yaari / Flash90)

כלכלה

מלחמה בעורף: אלו זכויות העובדים בעת סגירת מקומות עבודה בשל מצב חירום

פיקוד העורף הורה לסגור עסקים ומקומות עבודה שאינם חיוניים - מהן ההשלכות על העובדים? מדריך מקיף לזכויות, חובות והסדרים בעת שיגרה ביטחונית

עמית רוזנברג
הוספת תגובה
מלחמה בעורף: אלו זכויות העובדים בעת סגירת מקומות עבודה בשל מצב חירום
אחת מזירות הנפילה. (צילום: Gili Yaari / Flash90)
אא

בעקבות מבצע "עם כלביא" וירי מאסיבי של כ-150 טילים מכיוון איראן לעבר ישראל, פיקוד העורף הורה על סגירת כלל מקומות העבודה שאינם מוגדרים חיוניים. ההנחיה, שנכנסה לתוקף ביום ראשון, עוררה שאלות רבות בקרב עובדים ומעסיקים כאחד: מה הדין בעת היעדרות כפויה? מי חייב להתייצב לעבודה? ומה לגבי תשלום השכר?

העיקרון המנחה: בטיחות מעל הכול

הנקודה הראשונה ברורה: הוראות פיקוד העורף גוברות על כל שיקול אחר, והצורך להגן על חיי אדם עומד בראש סדר העדיפויות. עם זאת, לצד האיום הביטחוני, קיימת גם חשיבות להמשך תפקוד המשק, שמירה על שגרה חלקית ותמיכה במערך החירום.

האיזון בין הצורך לשמור על ביטחון לבין הרצון לקיים פעילות שוטפת - עומד בבסיס ההסדרים שנקבעים בעתות חירום.

האם אפשר לפטר עובד שנעדר?

לא. עובד שנעדר ממקום עבודתו בשל הנחיה ישירה של פיקוד העורף - מוגן מפני פיטורים או סנקציות. ההיעדרות במקרה כזה היא מוצדקת, ואינה נחשבת כהפרת משמעת. עם זאת, במקומות עבודה חיוניים, חלה חובה להתייצב, ובמקרה של אי-הגעה ללא סיבה מוצדקת - המעסיק רשאי לפעול לפי הנהלים הקבועים בחוק.

איך יודעים אם מקום העבודה מוגדר כחיוני?

מפעלים חיוניים נדרשים לקבל אישור רשמי ממשרד העבודה, והם מחויבים להודיע לעובדים על מעמדם. עובד שקיבל "צו שירות עבודה" מחויב להתייצב, אלא אם קיימות נסיבות חריגות.

במקרה של עובדת שהיא אם לילדים קטנים, החוק מאפשר התחשבות מיוחדת, אך גם זאת - רק אם המעסיק מסכים לכך מראש.

עבודה מהבית: פתרון ראוי - כשניתן

במקרים בהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, החוק ממליץ על גמישות מצד המעסיק. עבודה מהבית אינה נחשבת כהיעדרות, ומאפשרת שמירה על רצף תפקודי מבלי לסכן את העובד.

תשלום שכר: אין ודאות - אך יש דרכי פעולה

נכון לעכשיו, החוק אינו מעניק מענה ישיר לשאלת שכרם של עובדים שנעדרו עקב סגירת מקום העבודה. במרבית המקרים, קביעת הזכאות תתבצע בהמשך - במסגרת הסכמים קיבוציים או תקנות חירום.

בשלב זה, הפתרון המומלץ הוא הסכמה הדדית: אם העובד אינו יכול לעבוד מרחוק, ניתן להחשיב את היום כיום חופשה - רק אם קיימת יתרת ימי חופשה. מדובר באיזון רגיש שמחייב שיח פתוח בין העובד למעסיק.

המלצה לסיום: פועלים באחריות ובתום לב

לצד כל ההיבטים המשפטיים, עמדת המשפטנים והיועצים היא חד-משמעית: ההתנהלות בעת חירום צריכה להתבסס על ערכים של הבנה הדדית, גמישות, והיענות מוחלטת להנחיות הביטחוניות. שמירה על חיי אדם ועל שלום הציבור - היא תנאי בסיסי לכל פתרון תעסוקתי.

המסקנה ברורה: בעתות חירום - כל צד צריך לגלות אחריות, רגישות, וסולידריות. כך נוכל כולנו לשוב לשגרה - חזקים ובטוחים יותר.

להמשך קריאה <
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי