היום לפני 60 שנה, 20 שנה לאחר השואה: ישראל וגרמניה כוננו יחסים דיפלומטיים

היום לפני 60 שנה - 12 במאי 1965 - נכתב אחד הפרקים הדרמטיים והטעונים ביותר בהיסטוריה המדינית של ישראל: לאחר מגעים חשאיים ארוכים ומורכבים, כוננו מדינת ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה (מערב גרמניה) יחסים דיפלומטיים רשמיים. ההכרזה ההיסטורית סימנה לא רק את תחילתו של שיתוף פעולה אסטרטגי פוליטי בין שתי מדינות, אלא גם רגע נדיר של תיקון מוסרי, ניסיון לפיוס - וחידוש יחסים אחרי אחת התקופות האפלות בתולדות האנושות.

כינון היחסים בין ישראל לגרמניה לא היה מהלך מובן מאליו. רק 20 שנה קודם לכן הסתיימה מלחמת העולם השנייה, והעולם היהודי עדיין התאושש ממוראות השואה - הפצע העמוק ביותר שידעה ההיסטוריה היהודית המודרנית. שישה מיליון יהודים הושמדו בידי המשטר הנאצי, ובישראל - שרבים מאזרחיה היו שורדי שואה או בני שורדים - שררה רגישות עמוקה לכל קשר לגרמניה.

עם זאת, בעשור שקדם להכרזה, החלו להתפתח קשרים שקטים בין המדינות, במיוחד בתחום הכלכלי והביטחוני. בשנת 1952 כבר נחתם הסכם השילומים השנוי במחלוקת, שבמסגרתו התחייבה גרמניה המערבית להעביר לישראל סיוע כספי משמעותי - בתמורה לויתור על תביעות עתידיות. ההסכם עורר סערה פנימית עזה בישראל, אך גם סימן את תחילתו של דיאלוג שקט בין המדינות.

דווקא המתיחות הגוברת במזרח התיכון, לצד הלחץ של בעלות הברית ובראשן ארה"ב, יצרו חלון הזדמנויות מדיני. קנצלר מערב גרמניה לודוויג ארהארד וראש הממשלה לוי אשכול הובילו את המהלך מתוך רצון אמיץ לפתח יחסים גלויים - לא רק כלכליים וביטחוניים, אלא גם מוסריים וערכיים. ישראל הבינה את הפוטנציאל האסטרטגי, והגרמנים - את החובה ההיסטורית.

ביום זה ב-1965 נמסרה לראשונה הודעה רשמית: שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים. זמן קצר לאחר מכן, נפתחו שגרירויות - בירושלים ובבון, בירת גרמניה דאז.

ההכרזה עוררה סערה בציבוריות הישראלית. הפגנות התקיימו מול הכנסת, ניצולי שואה רבים חשו בגידה מוסרית, ורבים אחרים הדגישו את חשיבות הצעד דווקא כמעשה ציוני - שמבסס את מעמדה של מדינת היהודים בין אומות העולם.

עם השנים התברר כי מדובר היה באחת ההחלטות החשובות בתולדות הדיפלומטיה הישראלית. היחסים בין ישראל לגרמניה הפכו לעמוקים, יציבים ואסטרטגיים. גרמניה היא כיום מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל באירופה - גם כלכלית, גם ביטחונית, וגם היסטורית.