
חדשות

השירות המטאורולוגי הישראלי פרסם הערב (ראשון) דו"ח מסכם על אירוע הגשם הקיצוני והנדיר שפקד את דרום הארץ, מאילת ועד עין גדי - ושבר שיאים של כמעט ארבעה עשורים.
על פי הנתונים, הגשמים שירדו במדבר יהודה ובערבה היו בעוצמות שלא נמדדו מאז 1987. עיקר הגשמים התמקדו באזור נחל ערוגות, בו תועדו עוצמות נדירות בזמן קצר מאוד. 17.6 מ"מ גשם ב-5 דקות, 30.9 מ"מ ב-10 דקות - כך לפי מדידות המרכז לחקר שיטפונות במדבר (מלש"ב). נתונים אלו מתקרבים לרמות של "ממטר טרופי", תופעה נדירה במיוחד באזור צחיח כמו מזרח ישראל.
הגשמים העזים גרמו לשיטפונות פתע בנחלים רבים באזור: נחל דוד, נחל ערוגות, נחל נקרות ונחל עשוש, וכן נחלים נוספים לאורכה של הערבה הדרומית. לפי הדיווחים, אירעו נזקים בתשתיות תחבורה, כולל קריסת מעגל תנועה באזור נחל דוד, אשר נסחף בזרם.
בין כמויות המשקעים שנמדדו: קיבוץ סמר: 24 מ"מ; מושב פארן: 21 מ"מ; קיבוץ יוטבתה: 20 מ"מ. לשם השוואה, ממוצע גשמי חודש מאי בערבה עומד על 0-2 מ"מ בלבד - מה שמעיד על חריגות קיצונית של האירוע.
הפעם האחרונה בה נמדדו עוצמות דומות של גשם באזור מזרח הארץ הייתה באוקטובר 1987, באזור יריחו, אז ירדו 30 מ"מ ב-10 דקות. כעת, לאחר 38 שנה, שוב רושמים שירותי החיזוי שיא - אך גם תזכורת כואבת להשלכותיו של שינוי האקלים, במיוחד באזורים מדבריים רגישים.
בעקבות השיטפונות, פרסמו גורמי החירום אזהרות חמורות למטיילים, במיוחד באזורים של מדבר יהודה ודרום הערבה. המשטרה ורשות הטבע והגנים קראו לציבור לא לרדת למסלולים בנחלים עד לסיום הסכנה, והזכירו כי שיטפון יכול להיווצר גם ללא גשם באזור - כאשר המשקעים יורדים במעלה הזרם.
מדובר באירוע גשם יוצא דופן, הן מבחינת היקף, עוצמה ונדירות. מעבר לנזקים הפיזיים, אירוע זה מדגיש את חשיבות ההיערכות והתחזיות המוקדמות - כמו גם את ההשפעה ההולכת וגוברת של שינויי האקלים על האזורים המדבריים של ישראל.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו