ככה נראה חרם: הסיפור המצמרר שהסתיים במוות טרגי

בכאב חד ובלתי מרפה, מתאר ישראל בולטון את החוויה הבלתי נתפסת שחווה בנו, מנחם מנדל (מנדי) ז"ל. "חוויה של חרם", הוא אומר, "זו תחושת בדידות מוחלטת – רגע שבו אתה צריך עזרה, ואין אף אחד שיעמוד לצדך."

במהלך חגיגת בר מצווה של חבר כיתה, כאשר מנדי ניסה להצטרף למעגל הרוקדים, ניתקל בהתנגדות נוקשה מצד הילדים. האווירה הקשה החריפה כאשר, על פי תיאור האב, נגע מנדי בציוד טכני – והאיש האחראי על הציוד הגיב כלפיו בצעקות. תחושת הדחייה והעלבון חדרו עמוק לליבו.

מנדי, שגילו עמד על סף גיל הבר מצווה, יצא מן האולם בבכי שקט, התיישב על ספסל בחוץ והתחנן: "תעזבו אותי... לא רוצה..." כך, כשהוא שרוי בבדידות מוחלטת, התמוטט לבסוף במדשאה הסמוכה – ללא כל עזרה מצידם של חבריו או המבוגרים במקום.

הזמן שחלף עד גילוי מצבו ועד להגעת כוחות ההצלה היה קריטי. בהגיעו לבית החולים שיבא בתל השומר, כבר היה מחוסר הכרה. ארבעה ימים של מאבק עקר הסתיימו במותו הטראגי – ליבה של המשפחה נשבר.

"זה לא טבעי," אומר ישראל בולטון, "כשאדם מאבד הורה – יש בזה מן ההיגיון, יש בזה תהליך שהמוח יכול להבין. אבל לאבד ילד – זו מציאות שאין לה הסבר, אין בה היגיון."

ילד רגיש, חכם ואוהב

מנדי תואר כילד בעל תבונה חדה, אהבת ספרים, חוש הומור מפותח ויכולת מופלאה לשמח את סביבתו. "הוא לא היה ילד אימפולסיבי," מספר האב, "הוא תמיד חשב לפני כל מעשה, התייחס בכבוד למוריו ולחבריו, הקפיד על הנהגות יפות בתלמוד תורה ובקהילה."

אחד הפרויקטים המרגשים עליהם עבדו יחד היה כתיבת ספר – יוזמה שביטאה את רוחו היצירתית של מנדי. רגע לפני שירד מהאוטו בדרכו לאותה חגיגה מרה, פנה לאביו ואמר בהתלהבות: "אבא, יש לי רעיון לפרק הראשון." הם תכננו לדון בכך ביום שישי, אך היום הזה לעולם לא הגיע.

אחריות חברתית ומבט לאמונה

ישראל בולטון אינו ממהר להאשים. הוא מבין שילדים לעיתים אינם מודעים לעוצמת מעשיהם. "הם היו שם בשביל עצמם," הוא אומר, "ולא יכולים להבין באמת את עומק הפגיעה."

עם זאת, הוא משדר מסר חד: חרם חברתי מותיר צלקות לשנים רבות, גם אם אינו מוביל לאובדן חיים. "דיברו איתי אנשים בני 62 שסוחבים עד היום את הכאב."

בעומק כאבו, ישראל בולטון מחזיק באמונה: "אני יודע בלב שלם שזה רצון ה'. שהקדוש ברוך הוא בחר שזה יקרה – במקום, בזמן ובאופן שבו זה קרה."
התקווה הגדולה ביותר עבורו היא לאיחוי השברים ביום בו תבוא הגאולה: "המשיח יבוא, ודחיית המתים תחזיר לי את מנדי."