ראש השב"כ צפוי להצהיר על מועד פרישתו - תצהיר חריג יוגש לבג"ץ עם טענות קשות נגד הממשלה

לראשונה זה שנים, ראש שירות הביטחון הכללי יגיש לבית המשפט העליון תצהיר אישי - פעולה חריגה שמעידה על עומק הקרע בין הדרג הביטחוני לדרג המדיני. רונן בר, העומד בראש הארגון מאז 2021, צפוי להניח על שולחן בג"ץ מסמך נרחב, שבו הוא מציג את השתלשלות האירועים שהובילה, לדבריו, לניסיון להדיחו מתפקידו - לא מטעמים מקצועיים אלא על רקע סירובו לדרישות שהגיעו מלשכת ראש הממשלה.

לפי הדיווחים, בר מתכוון לקשור בין הליך הדחתו לבין סירובו לספק חוות דעת ביטחונית שהייתה מאפשרת לראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע מנוכחות רציפה בדיוני משפטו הפלילי. מדובר בטענה נפיצה, שמטילה צל כבד על טוהר המניעים בניהול מערכת היחסים בין השלטון למערכת הביטחון.

תוכן חסוי: טענות על הפעלת שב"כ נגד אזרחים

מעבר לטענות על התערבות בהליך המשפטי של נתניהו, צפוי התצהיר לכלול גם סעיפים הנוגעים להתנהלות הממשלה בתקופת המחאה הציבורית הנרחבת. לפי מקורות המעורים בפרטים, בר טוען כי הופעל עליו לחץ להפעיל סמכויות מודיעיניות של שב"כ כלפי אזרחים שהובילו או לקחו חלק במחאות נגד הממשלה - דרישה שעל פניו חורגת מסמכות השירות, שתפקידו לפעול אך ורק למול איומים ביטחוניים מובהקים.

בג"ץ אישר לבר להגיש חלק מהתצהיר כחומר חסוי - כלומר, שלא ייחשף לציבור או לצד שכנגד. ההחלטה החריגה מעידה על כך שבית המשפט מזהה בתוכן שבר צפוי להיות רגישות ביטחונית או מוסדית גבוהה, אשר עלולה להשפיע גם על ההליך הציבורי וגם על יציבות המערכת.

מועד הפרישה: בר צפוי לסמן את קו הסיום

לצד ההצהרה המשפטית, בר עשוי להודיע - במפורש או במרומז - על כוונתו לפרוש מתפקידו בתקופה הקרובה. בכך תיבנה תמונה כוללת של סיום כהונה לא שגרתי, תוך עימות מתמשך עם הדרג המדיני. הודעה על סיום כהונה, במקביל לעתירות הדחה תלויות ועומדות, תייתר אולי את הדיון המשפטי, אך לא תסיים את הסערה הציבורית שתעורר עדותו של ראש השירות לשעבר.

גורמים בסביבת שב"כ טוענים כי בר חש כי אינו יכול למלא עוד את תפקידו כראוי, נוכח האקלים הפוליטי ודרישות שלטוניות שלטענתו סותרות את רוח החוק ואת המסורת הדמוקרטית בישראל.

נתניהו לא התחייב להגיב - ההכרעה עשויה להיות חד־צדדית

על פי החלטת בג"ץ, נתניהו רשאי להגיש תצהיר תגובה עד יום חמישי. אך בשלב זה, אין ודאות אם יעשה כן. ההחלטה תלויה לא רק בשיקולים משפטיים, אלא גם בהתפתחות הצהרתו של בר. ייתכן שבלשכת ראש הממשלה יבחרו להימנע מלהגיב לצעד שהוגדר שם בעבר כ"פוליטי במסווה של ביטחוני".

לצד ההליך הפורמלי, הדינמיקה הפוליטית־ציבורית סביב המקרה הולכת ומתרחבת. גורמים בקואליציה תוקפים את בר בטענה לניסיון לייצר משבר מלאכותי, בעוד באופוזיציה טוענים כי מדובר ב"מבחן לתפקודה של מדינת חוק".

דיאלוג לא התקיים - והמערכת נגררת לפסיקה שיפוטית

בדיונים המקדמיים קראו שופטי בג"ץ לצדדים לשוב להידברות ישירה, אך לפי המידע שהובא לפרסום - לא התקיימו שיחות ענייניות ולא הושגו הסכמות. המשמעות: אם לא תבוא הכרעה פנימית, ייאלץ בית המשפט לקבוע את גורלו של ראש שירות הביטחון הכללי.

המקרה הזה מציב את אחת הסיטואציות הרגישות ביותר שידעה מערכת הביטחון בשנים האחרונות - לא רק בשל אופיו האישי של התצהיר, אלא גם בשל העובדה שמדובר בראש גוף שפועל מתחת לרדאר, וכמעט תמיד הרחק מהזירה הציבורית והמשפטית.