הסוף הטראגי: שלמה מנצור הי"ד מובא למנוחות

אלפים מתקבצים בשעה זו (ראשון) בראשון לציון, עומדים בדומיה, אוחזים בדגלי ישראל, ומלווים למנוחת עולמים את שלמה מנצור הי"ד, בן 87, שנחטף ונרצח בידי חמאס ב-7 באוקטובר. עכשיו הוא שב סוף-סוף לקבורה בישראל.

המסע התחיל מבית הכנסת הגדול בעיר, המקום שבו התפללו פעם יהודים ששרדו גלויות אחרות. משם המשיכה השיירה לכביש 4, בדרכה אל קיבוץ כיסופים - הבית שבו חי רוב חייו, המקום שממנו נחטף, ושם גם ינוח לעד.

"האובדן ענק"

בין ההמונים צעדה הדסה, אחותו של שלמה הי"ד. היא התקשתה למצוא מילים, והצליחה לומר בקול רועד: "זה מחמם את הלב לראות את כל האנשים כאן, אבל האובדן פשוט ענק".

גם נירית בן דור, תושבת ראשון לציון, הגיעה ללוות אותו. "שלמה נרצח בשבי, ואנחנו כאן לתת לו את הכבוד שמגיע לו", אמרה בעצב. יצחק, תושב חולון בן 78, אחז בתמונה של שלמה. "אני כמעט בגילו", לחש. "אני כאן כי זה המעט שאני יכול לעשות בשבילו".

מקהילה חיה - לזיכרון כואב

שלמה מנצור היה הרבה יותר מהתואר הטרגי "זקן החטופים". הוא היה איש קהילה, אחד מעמודי התווך של קיבוץ כיסופים. כולם הכירו אותו, כולם זכו לחיוך שלו ולחום שהקרין. הוא לא שכח יום הולדת של אף אחד בקיבוץ, ותמיד היה הראשון להושיט יד ולעזור.

חבריו בקיבוץ לא מצליחים לעכל את לכתו. "הוא היה הלב הפועם של המקום הזה", אמר בני חסון, תושב כיסופים. "אדם שתמיד היה שם, ותמיד נתן מעצמו לאחרים. היום, אנחנו מחזירים לו את הכבוד האחרון".

שלמה ומזל מנצור היו נשואים יותר מ-60 שנה, הורים לחמישה ילדים וסבים ל-12 נכדים. הם בנו את חייהם יחד, צעד אחר צעד, והיו בטוחים שהם יזדקנו בשקט, מוקפים במשפחה שהקימו באהבה. אבל בבוקר של ה-7 באוקטובר הכל נגמר. מחבלי חמאס פרצו לביתם, אזקו את שלמה ולקחו אותו בכוח לעזה. מזל הצליחה להימלט - שלמה לא.

לא היה לו קל בחיים. הוא נולד בעיראק, וכנער חווה על בשרו את ה"פרהוד" - פרעות קשות ביהודים. משפחתו ניצלה אז רק בזכות שכנה ערבייה שהעמידה פנים שהבית שלהם שייך לה. אבל טראומת הילדות ההיא ליוותה אותו כל חייו. אחרי שהגיע לישראל ב-1951, בנה את עצמו מאפס והיה בין מקימי קיבוץ כיסופים.

כשראשו של מסע הלוויה הגיע לכיסופים, התושבים כבר עמדו שם, מוכנים לקבל את חברם בחזרה. בהודעות הקיבוץ נכתב: "שלמה היה הלב של הקהילה שלנו - הסבא של כולם. תמיד עם חיוך, תמיד נותן, תמיד רואה את האחר. הכאב שלכם הוא הכאב שלנו".