הסכמת ישראל לשחרר אסירים – מה כוללת העסקה עם חמאס והאם מדובר במהלך רחב יותר?

ההסכם האחרון בין ישראל לחמאס, שמבשר על שחרורם של 1000 אסירים מעזה, לא מסתכם רק בשחרור המחבלים המפורסמים שמאחוריהם עומדים פיגועים ותוקפים ישירים. אלא, מדובר בשחרור של אסירים שהיו במעצר בשנים האחרונות, אך לא בהכרח היו פעילים במלחמה האחרונה או בפיגועים הגדולים.

אז איך זה עובד? 500 מתוך האלף ישוחררו על ידי ישראל, ו-500 נוספים ייבחרו על ידי חמאס. מי הם אותם אסירים? לא מדובר באנשים שצברו פרופיל גבוה או שהיו שותפים ישירים לאירועים המזעזעים של ה-7 באוקטובר, אלא אלה שנעצרו בשל פעילויות אחרות: פעילים פוליטיים, ארגונים אזרחיים – אך לא בהכרח מחבלים במובן הקלאסי.

אבל יש כאן גם עוד צדדים פחות ברורים – למשל, אחת האסירות שנמצאת ברשימה היא אישה מעזה, שמסתבר שהייתה מעורבת בהחזקת חטופים בשבי. האם היא לוחמת? כנראה שלא, אבל מעורבותה עדיין הובילה אותה למעצר. והסעיף הזה לא נגמר רק בה, יש גם אנשי חמאס שהם לאו דווקא "לוחמים" במלחמה, אלא פשוט אנשים שמזוהים עם הארגון, ללא הוכחות למעורבות ישירה במתקפות האחרונות.

אז למה שישראל תסכים לשחרר אותם? זה כנראה חלק מההסכם הדיפלומטי, שכולל גם את השחרור של כל הנשים שנעצרו במהלך מבצעי צה"ל, כולל אלה שלא היו קשורות ללחימה ישירה. יש כאן עוד נדבך של מו"מ שמנסה למצוא איזון בין צדדים פוליטיים, בין מה שישראל מוכנה להוציא ובין מה שחמאס דורש.

שחרור כזה תמיד מעורר סימני שאלה – גם לגבי אופי השחרור, האם מדובר בהכנה למהלך רחב יותר או אולי ניסיון של ישראל להראות שהיא בונה קשרים חיוביים עם חלקים מסוימים בעזה. אבל ככה או ככה, העניין לא נגמר כאן – יהיו לזה הרבה השלכות על המהלך הבא.