ביטחוני
קובי לוי מעולם לא פגש את אלי שרעבי, אבל במשך חודשים ארוכים הוא הרגיש קרוב אליו יותר מכל אדם אחר. אחרי שאלי נחטף ונלקח לעזה, אחותו פרסמה בפייסבוק בקשה פשוטה – שמישהו יניח עבורו את התפילין שלו בכל יום עד שיחזור הביתה. קובי ראה את המודעה, ולא היסס לרגע.
"בלי לחשוב פעמיים, יצרתי קשר", כתב קובי במכתב ששלח לאלי לאחר ששוחרר מהשבי. "לא היה יום שלא הנחתי את התפילין שלך, ובכל תפילה ביקשתי שתשוב הביתה בשלום".
במשך 491 ימים בהם היה אלי בשבי חמאס, קובי נשא אותו בליבו. "עברו עליך דברים שאף אחד לא יכול לדמיין", כתב לו, "איבדת את אשתך, את שתי בנותיך ואת אחיך שנרצח בשבי, ואני רק קיוויתי שבזכות כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך – תצליח לחזור".
אלי אכן חזר, אבל כפי שמבהירים בני משפחתו, הדרך לשיקום עדיין ארוכה. "הוא חצי בן אדם", אומר אחד מקרוביו. "פיזית הוא במצב קשה, וגם מבחינה נפשית הוא עכשיו מתחיל לעכל את גודל האובדן".
עם חזרתו, התעטף אלי בדגל ישראל וחיבק את אחיו שרון. התמונה הזו, שהפכה לסמל של חזרה הביתה, היא בעיני משפחתו לא רק סוף השבי – אלא גם תחילתה של התמודדות חדשה.
שרון, אחיו של אלי, לא שוכח לרגע את מי שעוד נשארו שם. "יש עדיין 76 חטופים בעזה שמחכים שנציל אותם", אמר ופנה לראש הממשלה בקריאה ברורה: "הבטחת להשיב את אלי בחיים, וקיימת. אבל המלאכה לא הסתיימה. כל רגע שעובר הוא קריטי להצלת חיים".