טסו לירח וחזרו למציאות: זה השכר שמקבלים האסטרונאוטים
(צילום: supamotion.co/shutterstock)

חדשות

טסו לירח וחזרו למציאות: זה השכר שמקבלים האסטרונאוטים

משימת ארטמיס 2 החזירה בני אדם למסלול סביב הירח אחרי עשרות שנים, אך מאחורי ההישג ההיסטורי מסתתר שכר מפתיע ללא בונוסים או תוספות סיכון

אוריאל פדרמן
הוספת תגובה
טסו לירח וחזרו למציאות: זה השכר שמקבלים האסטרונאוטים
(צילום: supamotion.co/shutterstock)
אא

כאשר ארבעת אנשי צוות ארטמיס 2 המריאו ממרכז החלל קנדי בפלורידה, הם נשאו עמם משימה היסטורית בעלת משמעות עולמית. יותר מחמישה עשורים לאחר תוכנית אפולו, בני אדם חזרו אל סביבת הירח במסגרת משימה מאוישת ראשונה בתוכנית ארטמיס.

לפי נתוני נאס"א, החללית אוריון שוגרה ב-1 באפריל 2026 כשעל סיפונה מפקד המשימה ריד וייזמן, הטייס ויקטור גלובר, המומחית כריסטינה קוק והאסטרונאוט הקנדי ג'רמי הנסן. המשימה נמשכה כעשרה ימים וכללה טיסה סביב הירח וחזרה לכדור הארץ.

אך דווקא לאחר החזרה מהחלל, נושא אחד הצליח לעורר עניין לא פחות מהמשימה עצמה והוא השכר. לפי נאס"א, שכרו השנתי של אסטרונאוט אזרחי עומד על כ-152,258 דולר, בהתאם לטבלאות השכר המעודכנות לשנת 2024, עם התאמות עתידיות אפשריות. אסטרונאוטים שהם אנשי צבא ממשיכים לקבל שכר במסגרת שירותם הפעיל.

על פי דיווח של Fortune, אנשי הצוות האמריקאים אינם זכאים לבונוס ביצועים, תשלום עבור שעות נוספות או תוספת סיכון מיוחדת, למרות רמת הסיכון הגבוהה של המשימה. בפועל, הם נשארים במסגרת השכר הממשלתית הרגילה, לצד כיסוי הוצאות בסיסיות ותוספת יומית מוגבלת.

הפער בין התפיסה הציבורית למציאות בולט במיוחד. אסטרונאוטים נתפסים בעיני רבים כדמויות יוצאות דופן, אנשי מקצוע המשלבים יכולות טייס, מדע והנדסה, הפועלים בסביבה קיצונית ומסוכנת. למרות זאת, מבחינת תנאי העסקה, הם מוגדרים כעובדי ממשל לכל דבר.

משימת ארטמיס 2 עצמה הוגדרה על ידי נאס"א כטיסת ניסוי מאוישת ראשונה בתוכנית, שמטרתה לבחון את מערכות החללית אוריון בתנאי חלל עמוק. בין היתר נבדקו מערכות חיים, הנעה, חשמל, ניווט ותקשורת, לצד תפעול ידני של החללית.

היקף המשימה מדגיש את מורכבותה. לפי נאס"א, המסלול כלל מרחק כולל של כ-695 אלף מייל, התקרבות של כ-4,070 מייל לפני הירח והגעה למרחק מרבי של כ-252,760 מייל מכדור הארץ, נתון העולה על השיא שנקבע במשימת אפולו 13.

למרות ההישג יוצא הדופן, השכר נותר יציב ושגרתי יחסית. עבור רבים, מדובר בפער בין גודל המשימה לבין התגמול הכלכלי. עם זאת, פרשנים מציינים כי יש בכך גם היבט של שליחות. האסטרונאוטים אינם יוצאים לחלל למטרות רווח, אלא כחלק ממאמץ מדעי ולאומי רחב.

בעידן שבו הצלחה נמדדת פעמים רבות בשווי כספי, משימת ארטמיס 2 מזכירה כי ישנם תחומים שבהם הערך המרכזי אינו מתבטא בתלוש השכר, אלא בתרומה האנושית ובהישג המדעי.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
ירחנאס"א
שידור חי