צבי יחזקאלי מזהיר: "מי שמבקש הסכם נתפס כחלש"

הבוקר (חמישי) שוב התעוררנו לירי בלתי פוסק מאיראן. האויב האיראני שממשיך לשלוח את זרועותיו הארוכות ולירות ללא הפסקה לעבר ערי ישראל מנסה לצייר תמונה של עוצמה ושליטה. אך מי שמכיר את המזרח התיכון לעומק יודע כי מעבר לעשן הטילים מסתתרת אסטרטגיה שלמה של הונאה וסבלנות שהמערב מתקשה לעיתים להבין. הפרשן לענייני ערבים צבי יחזקאלי מנתח את תמונת המצב המורכבת ומסביר מדוע למרות המכות הקשות שאיראן סופגת היא ממשיכה לשדר עסקים כרגיל.

הריקוד הכפול בין דיפלומטיה לשדה הקרב

בימים האחרונים אנחנו עדים למחזה כמעט סוריאליסטי בזירה הבינלאומית. מצד אחד הממשל האמריקני בראשותו של דונלד טראמפ משדר מסרים של נכונות לשיח. טראמפ הצהיר לפני יומיים בלבד כי אולי הגיעה העת לשבת אל שולחן המשא ומתן כי ניתן להגיע להסכמות וכי ארצות הברית כבר השיגה את יעדיה הצבאיים. אך התגובה האיראנית הייתה מיידית וחד משמעית במובן ההפוך לחלוטין. הם הכחישו בכלל שקיימו שיחות והבהירו כי אין להם שום כוונה להיפגש עם נציגי המערב עד שיוחזרו להם פיצויים על כל הנזקים שנגרמו להם.

הפער הזה שבין הנכונות המערבית לפשרה לבין העקשנות האיראנית המופגנת אינו מקרי. הוא לב ליבו של המשחק בשכונה שלנו. האיראנים מבינים דבר אחד פשוט שאנחנו נוטים לשכוח לעיתים והוא שמי שמבקש הסכם נתפס כחלש. מי שמצהיר שנגמרה לו הסבלנות הוא זה שמפסיד בטווח הארוך. הדיפלומטיה עבור האיראנים היא לא דרך לפתרון סכסוכים אלא כלי נוסף בלוחמה. הם משתמשים בסירוב שלהם כדי להעלות את מחיר המכירה וכדי להרוויח זמן יקר בזמן שהם ממשיכים בתוכניותיהם.

המציאות הצבאית מול נרטיב הניצחון

אם נבחן את העובדות היבשות בשטח נראה כי איראן ספגה מכות אנושות במהלך מלחמת שאגת הארי. חיל האוויר שלהם כמעט והושמד לחלוטין וחיל הים שלהם אינו מהווה עוד איום משמעותי. בכירי השלטון חוסלו זה אחר זה והתקיפות של ישראל וארצות הברית פוגעות בנכסים האסטרטגיים העמוקים ביותר של משטר האייתוללות. אז איך ייתכן שבמצב כזה הם עדיין מעזים לירות לעבר מרכז הארץ ולדבר בטון כה בטוח בעצמו?

התשובה טמונה במושג הערבי "סאבר" שפירושו סבלנות אין קץ. מבחינת האיראנים הם לא מודים באף פגיעה. הם לא עוצרים כדי להתאבל או כדי לחשב מסלול מחדש. חוסל מפקד חיל הים? הם עוברים הלאה למחליף הבא. חוסל חמינאי או אישיות בכירה אחרת? המערכת ממשיכה לפעול כאילו דבר לא קרה. האסטרטגיה שלהם היא להחזיק מעמד בכל מחיר מול האויב ולא להראות שום סימן של שבירה. הם כותבים את סיפור הניצחון שלהם תוך כדי קרב ולא מחכים לסיומו. כשהם יורים הבוקר לעבר ירושלים ולעבר המרכז הם בעצם אומרים לעולם שאנחנו קיימים ואנחנו חזקים ולכן אנחנו המנצחים.

חולשת הדמוקרטיה מול מדינת הטרור

כאן טמון הקונפליקט הנצחי שבין המערב למזרח. הדמוקרטיות המערביות שואפות לשקט ולשלום ולחזרה לשגרה. הן רואות במלחמה רע הכרחי שיש לסיימו כמה שיותר מהר. לכן בכל פעם שנוצרת הזדמנות המערב ממהר להציע פשרות ולנסות למצוא נוסחאות של משא ומתן בחדרים סגורים. אך בחדרים האלה האיראנים הם שחקנים הרבה יותר פחדנים מאשר בחוץ. כלפי חוץ הם מפגינים עוצמה ובחדרים הסגורים הם נלחמים על כל סנטימנט כי הם יודעים שזו הדרך היחידה שלהם לשרוד.

החולשה של הדמוקרטיות היא שהן חושפות את הקלפים שלהן מוקדם מדי. כשטראמפ אומר שנגמרה לו הסבלנות הוא בעצם נותן לאיראנים דלק להמשיך בירי. הם מבינים שהצד השני לחוץ ולכן הם מגבירים את קצב האש כדי לסחוט עוד הישגים. הם רוצים להגיע לשולחן המשא ומתן כשהם אלה שמכתיבים את התנאים וכשהם אלה שציירו את תמונת הסיום של המערכה.

אמונה בתוך המקלטים

בעודנו נמצאים בירושלים או בערים אחרות נכנסים למרחבים מוגנים ועוצרים את שטף החיים בשל האזעקות חשוב לזכור את המשמעות העמוקה של המערכה הזו. זו אינה רק מלחמה על שטח או על טכנולוגיה אלא מלחמה על הרוח ועל ההבנה של המציאות. האויב מנסה לייצר תחושה של ייאוש אך המציאות היא שהם נמצאים בנקודת השפל הגדולה ביותר שלהם אי פעם.

מלחמת שאגת הארי היא המבחן שלנו להוכיח שאנחנו מבינים את השכונה שבה אנחנו חיים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות נאיביים. הדרך היחידה לנצח היא להראות לאיראנים שיש להם עוד הרבה מאוד מה להפסיד. עלינו להמשיך ולפגוע במשאבים שלהם ובבכירי השלטון שלהם ללא הרף. עלינו לדבר בשפה שהם מבינים והיא שפת העוצמה הבלתי מתפשרת.

הדרך לניצחון מוחלט

התפקיד של ישראל וארצות הברית כעת הוא להעלות מדרגה. אסור להסתפק במה שהושג עד כה למרות ההישגים המרשימים. צריך להגיע לשולחן המשא ומתן רק לאחר שהאויב מושמד וגמור ולא כשהוא מרגיש שיש לו עוד כוח לירות עלינו. ישנן תוכניות רבות כיצד לפגוע בשלטון האיראני ובאנשים שמניעים את מכונת הטרור הזו. המשאבים שמהם נמנענו עד כה מתוך שיקולים שונים צריכים להיות כעת על הכוונת.

מי שמבין את הכללים של השכונה הוא זה שישרוד והוא זה שינצח. הניתוח היומי של האירועים מראה בצורה ברורה שהגל הנוכחי של התקיפות האיראניות קשור ישירות לניסיון שלהם להשיג הסכם טוב יותר עבורם. הם מנסים לייצר מצג שווא של עוצמה כדי לכפות על המערב תנאים שיאפשרו להם להשתקם ולחזור לאיים עלינו בעתיד.

סיכום ומבט לעתיד

המערכה הזו עדיין בעיצומה והיא דורשת מאיתנו אורך רוח ואמונה. השאגה של הארי הישראלי חייבת להישמע חזק יותר מהפיצוצים של הטילים האיראניים. רק כשהם יבינו שהרוח שלנו אינה ניתנת לשבירה ושצבאנו מוכן ללכת עד הסוף הם יתחילו באמת לחשוש. עד אז אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר ולהביא את בשורות הניצחון לכל בית בישראל.