מי שולט בכסף: עסקת ZIM במיליארדים מעוררת דאגה ביטחונית

עסקת מכירת חברת הספנות הלאומית צים לקבוצה גרמנית ישראלית בהיקף של כ-3.7 מיליארד דולר מצטיירת כאקזיט עצום, אך גם מעוררת שורה של סימני שאלה ביטחוניים סביב מקורות המימון והמבנה האמיתי של השליטה בחברה. צים, שעמדה במשך עשרות שנים במרכז בניין הכוח הימי והלוגיסטי של ישראל, צפויה להימחק מהמסחר בניו יורק ולהפוך לחברה פרטית שבשליטת תאגיד גרמני גדול יחד עם קרן פימי הישראלית, בפרמיה גבוהה במיוחד של כשלושים וחמישה אחוזים מעל מחיר השוק.​

על פי הפרסומים, מי שעומדים מאחורי חלק ניכר מעוצמתה הפיננסית של החברה הגרמנית הם גופים מוסדיים מקרנות השקעה בקטאר ובערב הסעודית, מדינות מהמפרץ שאינן נחשבות לידידות הקרובות ביותר של ישראל, גם אם מתקיימים יחסים מדיניים כאלה ואחרים. במצב רגיל, מדינת ישראל לא הייתה ממהרת לאשר העברת שליטה בחברת ספנות אסטרטגית לידיים ערביות, אך כאן נבנה מנגנון משפטי מפותל שנועד לעקוף את המגבלה ולהציג כלפי חוץ שליטה גרמנית ישראלית רשמית.​

ליבת המהלך נשענת על קרן פימי, שמכירה היטב את דרישות מערכת הביטחון בישראל ומחזיקה בין היתר בחברת עשות אשקלון. בהתאם להסדר שהתגבש, האוניות המוגדרות אסטרטגיות יירשמו בבעלות הישירה של הקרן הישראלית, כך שבתרחישי חירום יישמר לכאורה בידי ישראל מנגנון שליטה שיאפשר המשך הזרמת תחמושת וציוד ביטחוני הכרחי לצה"ל דרך צי הספנות של צים. זהו פתרון שמנסה לשלב בין הכסף שמגיע מהמפרץ לבין הצורך לשמור בידי ישראל את המפתח הלוגיסטי בשעת מבחן.​

למרות המבנה הזה, העסקה מעוררת דאגה ממשית בקרב גורמי ביטחון, שרואים כיצד שיקולים כלכליים קצרי טווח עלולים להשפיע על עוגן אסטרטגי שהיה שנים בידיים ישראליות כמעט מלאות. בעלי המניות הנוכחיים אמנם נהנים מעלייה ניכרת בשווי המניה בעקבות הצעת הרכש, אך ברקע מרחפות שאלות על היכולת של מדינות מהמפרץ להשפיע בעתיד בדרך עקיפה באמצעות הקרנות המממנות את הענקית הגרמנית. ההתחזקות הביטחונית של קטאר והיקף עסקאות הנשק של סעודיה עם ארצות הברית מוסיפים נדבך נוסף לדאגה, שכן מדובר בגורמים בעלי אינטרסים אזוריים מורכבים.​

ההיסטוריה של צים שזורה עמוק בהיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל, מאז הוקמה בשנות ה-40 ושימשה חוליה מרכזית בהבאת ציוד ותחמושת לכל המלחמות והמערכות הביטחוניות לאורך השנים. כעת, כשהחברה משנה את פניה והופכת לנכס פרטי תחת שליטה בינלאומית, נדרשים משרדי הממשלה הרלוונטיים לבחון בדקדקנות אם ההגנות המשפטיות שנבנו יספיקו ברגע האמת ולא יישארו רק כתיעוד על הנייר.​

במשרד הביטחון מדגישים כי העסקה נמצאת בבחינה יסודית וכי האישור הסופי יינתן רק לאחר שתתקבלנה התחייבויות חד משמעיות לשמירה על הצרכים הביטחוניים של ישראל. במקביל, ההליך הרגולטורי צפוי להימשך בחודשים הקרובים, כאשר בשוק ההון כבר מגיבים בהתלהבות לחדשות והמשקיעים רואים בעסקה הזדמנות נדירה ליציאה בשווי גבוה. בין כל אלה ממשיכה לרחף השאלה העקרונית אם נכון היה לפתוח את דלתות אחת מחברות הדגל של המשק הישראלי לכסף מהמפרץ, גם כשזה מגיע דרך מסלול גרמני מתוחכם.