אחרי דיונים סוערים: הוועדה אישרה את מינויו של זיני לראש השב"כ

בצל סערה ציבורית הולכת ומתרחבת, תוך מחאה חסרת תקדים מצד ראשי שב"כ לשעבר, אישרה הוועדה למינויים בכירים את מינויו של אלוף במילואים דוד זיני לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי. בעוד שבליבת הוויכוח הציבורי עומדות שאלות כבדות משקל על נאמנות, משילות, שלטון החוק ואחריות מוסרית, הרי שזהותו של המועמד עצמו נותרה חידתית לרבים. מי הוא דוד זיני, מהן עמדותיו, ומה הוביל אותו מיחידות הקומנדו של צה"ל אל צמרת עולם הביטחון הרגיש ביותר במדינה?

דוד זיני נולד בירושלים וגדל באשדוד, בן למשפחה דתית בת עשרה ילדים. אביו, הרב יוסף זיני, שימש כרב קהילתי מוכר בעיר הדרומית. את חייו הבוגרים הוא מקדיש, לצד שירותו הביטחוני, לחיים תורניים. הוא מתגורר עם רעייתו נעמי ו־11 ילדיהם במושב קשת שברמת הגולן. כך הפך זיני לדמות מייצגת של מגזר דתי־לאומי עמוק שורשים, המחברת בין עולם הלכה לערכים של מסירות למדינה.

שירותו הצבאי של זיני נפרש על פני שלושה עשורים, מיחידות העילית של צה"ל ועד לתפקידי המטה הבכירים ביותר. הוא החל את דרכו כלוחם בסיירת מטכ"ל ובהמשך עבר לחטיבת גולני, שם פיקד על פלוגות, גדודים וחטיבות.

בין תפקידיו המרכזיים: מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד חטיבת הקומנדו עוז, ראש מערך ההכשרות בצה"ל ולבסוף מפקד הגיס המטכ"לי. לאורך שירותו נודע כמפקד בלתי מתפשר, בעל תפיסת לחימה עצמאית שאיננה כפופה לקונבנציות. אנשיו מעידים כי נהג לדבר בלשון ציונית־דתית ולעיתים אף מקראית, בשילוב סמלים של שליחות רוחנית.

במהלך מלחמת חרבות ברזל יצא מביתו בגולן ונטל חלק פעיל בלחימה בדרום, חרף היותו כבר אזרח משוחרר משירות פעיל. תקרית זו חיזקה את הדימוי של זיני כאיש של פעולה אך גם עוררה שאלות על מידת התאמתו למערכת רוויית רגישויות מודיעיניות כמו השב"כ.

המהלך שמביא את זיני אל ראשות שירות הביטחון הכללי הוגדר על ידי גורמים ביטחוניים בכירים כמהלך בלתי שגרתי ואף נועז. זוהי הפעם הראשונה שממונה לראש השב"כ אדם שלא צמח כלל בשורות הארגון או במערכות מודיעין מקבילות.

מבקריו מזהירים כי אין לו היכרות מספקת עם המערך המבצעי והמודיעיני המורכב של השב"כ, וכי המעבר מעולם הפיקוד הקרבי לעולם איסוף המודיעין, הסיכול והעבודה החשאית אינו מובן מאליו. החשש המרכזי הוא כי חוסר אוריינטציה יגרום לתלות פוליטית מוגברת או לקבלת החלטות שאינן תואמות את האיזונים החוקתיים.

סדרת מכתבים חריפים מצד בכירי שב"כ לשעבר, ביניהם נדב ארגמן, יורם כהן, כרמי גילון ועמי אילון, העמידה סימני שאלה מהותיים על התאמתו של זיני לתפקיד. במרכז הביקורת עמדה טענה ולפיה זיני הביע בעבר עמדות שלפיהן הכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לשלטון החוק. זיני, מצדו, הכחיש מכל וכל את הדברים בפני הוועדה המייעצת והבהיר: "אני כפוף לחוק אך איני רואה עצמי מחויב לו אם החוק יחייבני, לדוגמה, לאכול בשר חזיר".

חוות הדעת שהגיש נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס שעמד בראש הוועדה המייעצת מציינת כי זיני "חזר והדגיש את כפיפותו לחוק", אך הזהירה מפני הבנות מסולפות של הכפיפות לראש הממשלה. גרוניס כתב: "מן החומר עולה כי אכן היו מקרים בהם ראש הממשלה ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי... יש לצפות כי אם אלוף במילואים זיני ימונה, הוא יידע להבחין בין נאמנות לממשלה לבין חובה מוסרית ומשפטית".

אחת ההאשמות הרגישות ביותר נוגעת לקשר שבין המועמד לבין לשכת ראש הממשלה. יו"ר הארגון לשעבר רונן בר העיד בפני הוועדה עדות מרוככת, אך נמתחה ביקורת גם על עצם ההליך שבמסגרתו נראה כי לשכת נתניהו יזמה מינוי למועמד הנתפס כאידיאולוגית מקורב.

לכך מצטרף סיפור שנחשף בוועדה: לטענת יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, ראש הממשלה נתניהו פנה לראש השירות באחת ממערכות הבחירות בבקשה להצהיר פומבית כי בני גנץ "סחיט" על רקע פריצה איראנית לטלפון שלו. כהן הזהיר: "בהינתן רגישות התפקיד, קיים חשש שהמועמד יופעל על ידי מי שמינה אותו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק".

למרות הסערה, הוועדה קבעה פה אחד כי לא נמצאה עילה משפטית לפסול את המינוי. גרוניס עצמו הדגיש כי המועמדות ראויה מבחינת טוהר המידות וכי אין בידיהם ראיה מספקת שתצדיק את פסילתו. בתוך כך, כבר עתה מאיימות עתירות לבג"ץ על עצם הליך המינוי.

המינוי של דוד זיני לראש השב"כ מסמן נקודת מפנה בשירותי הביטחון של ישראל. מפקד קרבי, בעל רקע דתי ואידיאולוגי מובהק, צפוי להיכנס אל לב המאפליה הרגישה ביותר במדינה בזמן של משבר חוקתי, מלחמה מתמשכת בדרום ואתגרים פנימיים חסרי תקדים.

במקום שבו נדרשת זהירות, שקיפות ואחריות ציבורית, תיבחן נאמנותו של זיני לא לערכים מופשטים אלא לסדר החוקתי של מדינת ישראל. בשבועות הקרובים נדע האם המערכת תדע להכיל את המינוי או שתמצא עצמה בעימות משפטי נוסף, הפעם על השב"כ עצמו.