השערורייה בתל אביב: סעיף חדש בבתי הכנסת מאיים לשנות את פני היהדות בעיר

סערה סביב חוזי החכירה לבתי הכנסת בתל אביב

בתי הכנסת הפועלים בשטחים השייכים לעיריית תל אביב נדרשו לאחרונה לחדש את חוזי החכירה שלהם, הליך המתקיים אחת לכ-25 שנה כחלק מדרישות החוק הקובע כי לא ניתן להשכיר קרקע ציבורית לתקופה ממושכת יותר. מדובר במהלך שגרתי אשר לרוב אינו מעלה סוגיות חריגות, אולם הפעם נחשפו גבאי בתי הכנסת לסעיף חדש במסמכי ההתקשרות, המחייב אותם לחתום על התחייבות לאפשר קיום תפילות "ללא הבדל דת, מין ומדינה".

עבור רבים מהגבאים והמתפלצים הקבועים, הופעתו של סעיף זה נתפסה כהפתעה גדולה ואף ככזו המאיימת על האופי המסורתי של בתי הכנסת. הטענה המרכזית העולה מקרב מנהיגי הקהילות היא כי מדובר בהנחתה חד-צדדית מצד העירייה, המנסה לקבוע אמות מידה הנוגעות ישירות לניהול התפילות ולשמירה על צביון המקום, תחום שבעבר הושאר בידי הקהילות עצמן.

הדבר בולט במיוחד לאור העובדה שבמוסדות דת אחרים בעיר, ובראשם המסגדים, לא הוצג סעיף דומה כלל. תפילות מוסלמיות מתקיימות מזה שנים רבות בהפרדה מלאה בין גברים לנשים, לעיתים במרחב הציבורי ובכיכרות מרכזיות, מבלי שהעירייה מבקשת להטיל מגבלות או לחייב התחייבות דומה. הפער בין שתי הגישות עורר תחושת אפליה בקרב רבים, אשר רואים בצעד ניסיון מכוון לשנות את הסטטוס קוו ולהגביל דווקא את הציבור היהודי בעיר העברית הראשונה.

תגובות חריפות מהמערכת הפוליטית

המהלך של עיריית תל אביב בראשות ראש העיר רון חולדאי גרר תוך זמן קצר גל של גינויים חריפים מצד בכירים במערכת הפוליטית. שר החינוך יואב קיש לא הסתיר את ביקורתו והדגיש כי לדעתו מדובר במהלך אנטי-יהודי: "חולדאי בחר לאמץ את גישת הפרוגרס ולהילחם ביהדות. הזהות היהודית היא הבסיס לקיומנו כאן, ומערכת החינוך תפעל לחיזוקה ולעמידה איתנה על ערכיה על אפם וחמתם של כל החולדאים למיניהם".

חבר הכנסת אבי מעוז הצביע על השוואה היסטורית בולטת בין ראש העיר הנוכחי לבין ראש העיר המייסד, מאיר דיזנגוף: "איזה פער עצום בין דיזנגוף שנאבק ללא לאות על הצביון היהודי של תל אביב, לבין חולדאי אשר מתעקש לפעול נגד כל סממן יהודי במרחב הציבורי של העיר. אני פונה אל ממשלת ישראל שלא לעמוד מנגד ולשים סוף למבצע ההדרה והניסיון למחוק את היהדות מחיי היומיום של העיר".

שר המורשת עמיחי אליהו הצטרף גם הוא למתקפה הציבורית והתריע כי מדובר בהמשך ישיר לאירועים הסוערים של יום הכיפורים האחרון, אז נרשמו עימותים סביב קיום תפילות בכיכר דיזנגוף: "בזמן שתפילות מוסלמיות מתקיימות במתחם הדולפינריום בהפרדה מלאה ואף אחד לא מעלה על דעתו להפריע, בתי הכנסת והמתפללים בתל אביב עיר עברית ראשונה בעלת היסטוריה יהודית עשירה נאלצים להרגיש כמיעוט נרדף. העירייה בראשות חולדאי פועלת בניגוד לרוח ישראל ולמורשתה".

קריאה להתערבות ממשלתית

מעבר להתבטאויות הקשות, הועלו גם צעדים מעשיים מצד הדרג המדיני. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לא הסתפק בהצהרות אלא שלח מכתב רשמי לממלא מקום שר הפנים יריב לוין ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס. במכתבו דרש קרעי פעולה מיידית מצד הממשלה ואמר כי יש להתערב באופן "תקיף ובלתי מתפשר" אל מול הדרישה החדשה. לדבריו, הימנעות מצעד כזה עלולה להיתפס כמתן לגיטימציה למדיניות מפלה אשר פוגעת בציבור רחב של מתפללים.

חשש מהשלכות עתידיות

מעבר למחלוקת הנקודתית, ישנם מי שמתריעים כי אם לא ייעצר התהליך בשלב זה, עלולה להתפתח מגמה רחבה יותר של פגיעה בצביונם של מוסדות דת יהודיים נוספים. החשש המרכזי הוא שהעירייה תנסה להטיל בעתיד תנאים דומים גם על מוסדות חינוך דתיים, ישיבות ובתי מדרש, מהלך שעשוי להחריף את הקרע בין חלקים נרחבים בציבור לבין הנהגת העיר.

בקהילות רבות ברחבי העיר כבר נשמעות קריאות להתאגד ולפעול יחד מול הדרישה החדשה, תוך ניסיון להביא את הנושא לפתחם של בתי המשפט ואף לבחון אפשרות לעתירה לבג"ץ. בעיני רבים, המאבק הנוכחי אינו רק סביב סעיף חוזי נקודתי אלא מאבק רחב יותר על צביונה היהודי של תל אביב ועל מעמדה כעיר עברית ראשונה שהוקמה מתוך חזון ציוני-יהודי מובהק.