על מי אמר מרן הרב עובדיה יוסף, "אני מקנא בו - הלוואי שהייתי כמוהו"?

רבי עמרם אזולאי זצ"ל היה גדול השקדנים בדורנו, איש שהתורה הייתה כל עולמו. הוא למד בישיבת "פורת יוסף" הנודעת בירושלים, שם פגש את חבר לספסל הלימודים שלו - עובדיה יוסף הצעיר, שעתיד היה להיות לגדול הדור.

כבר בצעירותם, כשלמדו יחד תחת הנהגתו של מרן ראש הישיבה רבי עזרא עטיה זצ"ל, ניכר היה שאלו שני בחורים מיוחדים. הבחור עובדיה יוסף עם כישרונו העצום וזיכרונו המופלא, ורבי עמרם עם השקידה הבלתי פוסקת שלו.

השנים עברו, והידידות הזו רק התחזקה. כשהגיע הזמן לשדך את בתו של רבי עמרם, נצחיה, הציע הגאון רבי ניסים בן שמעון שרבי יעקב יוסף, בנו בכורו של מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל, יישא לאישה את בתו של רבנו זיע"א, מרן שר ההתמדה, רבי עמרם אזולאי. כשגדולי התורה שמעו על השידוך, הם הביעו את שמחתם הגדולה. "איזה זכות לרבי יעקב", אמרו, "להיות חתנו של השקדן המופלא הזה!"

הכבוד שרבי עובדיה יוסף חש למחותנו ניכר בכל מקום. בספריו הוא כותב עליו במילים מלאות הערכה: "ידידי הרב הגדול, שוקד באהלה של תורה", "חן ערכו מי ימלל", באחד ממכתביו כינה אותו "אבן יקרה בישיבת פורת יוסף".

בתשובות ההלכתיות שלו הוא מתייחס אליו כ"ידיד נפשי וחביבי השוקד באהלה של תורה". גם כשהוא עסוק מאוד, הוא כותב: "והגם שאני טרוד מאד, בגלל חיבתך אליי אמרתי להשיב".

אפילו כשהתכתבו על השידוך של בתו מרת נצחיה ע"ה עם בנו רבי יעקב זצ"ל, ניכר הכבוד הגדול. רבי עובדיה זצ"ל פנה אליו בשאלה הלכתית עדינה על זמני החתונה, מתוך התחשבות מלאה ברגשותיו.

אבל הביטוי הכי מרגש להערכה הזו בא בזקנותו של רבי עובדיה יוסף. כשהוא עצמו היה עסוק בעסקי ציבור כרב הראשי, הוא אמר בכאב: "מקנא אני בהתמדתו של רבי עמרם אזולאי, הלוואי שהייתי שקדן כמוהו!"

זה משהו מדהים - גדול הדור מקנא בחברו מהישיבה על הזמן הרב שהוא יכול להקדיש ללימוד תורה, בלי הפרעות ובלי עסקי ציבור.

סיפור מרגש מראה את גודל נפשו של רבי עמרם. בבית הדין בתל אביב נוצח ביניהם ויכוח על עגונה. אב בית הדין היה בעד להתיר, אבל רבי עמרם לא השתכנע. הוא עמד על דעתו למרות הלחץ.

כשהעלו את הנושא בפני רבי עובדיה יוסף, שהיה אז רב הראשי, הוא פסק בבירור שצריך להתיר. ברגע ששמע רבי עמרם את הפסיקה - מיד שינה את דעתו וחתם על ההיתר.

מאוחר יותר סיפר רבי עובדיה יוסף לנכד המשותף שלהם: "אתה רואה מי היה סבא שלך - למרות שהיה חסיד גדול, כפוף היה להלכה!" זו הייתה ההערכה הכי גדולה שיכול היה לתת - אדם שמעמיד את האמת ההלכתית מעל כבודו האישי.

מחותן וחבר לכל החיים

כשרבי עמרם נפטר, מרן רבי עובדיה יוסף עמד בין המספידים הראשיים. הוא סיפר על גודל השקידה שלו כבר מהצעירות: "כבר בצעירותו נודע כשקדן עצום, וידעו כל בני הישיבה כי השקדן של פורת יוסף - הוא רבי עמרם אזולאי!"

כך נשמרה הידידות הזו - מספסלי הישיבה בצעירות, דרך קשרי החתנות, ועד לסוף החיים. שני גדולי דור שכל אחד מהם