סיכם עם חברו על מכירת הרכב - ואז חזר בו: האם ההתחייבות מחייבת?

עידו קיבל רכב חדש ממקום עבודתו, ולכן הוא פרסם את רכבו הישן למכירה, אחרי תקופה הגיע יוסי והתענין לגבי קניית הרכב אחרי שבדק את הרכב אמר לעידו הרכב נראה לי מצוין אני רוצה לקנות אותו ממך, אצור אתך קשר בעוד כמה ימים שאז אני אמור לקבל הלוואה על הסכום הנדרש לרכב. עברו כמה  ימים ויוסי לא יצר קשר, עידו התקשר לברר מה קורה, ואמר לו יוסי שהוא בסוף התחרט ואינו רוצה לקנות את הרכב. אמר לו עידו תקשיב אנחנו סגרנו שאתה קונה, ולכן מבחינה הלכתית אתה כבר לא יכול לחזור בך ולהתחרט, האם לדעתך עידו צודק בדבריו?

נאמר בשולחן ערוך (סימן קפט) "אין המקח נגמר בדברים, שהאומר לחברו היאך אתה נותן לי חפץ זה, ואמר ליה בכך וכך, ונתרצו שניהם ופסקו הדמים, יכולים לחזור שניהם", הרי שמבחינה הלכתית אין משמעות למה שדיברו וסיכמו ביניהם ולכן כל אחד יכול לחזור בו מהמקח (ואפילו אם סגרו על מחיר סופי), אבל אם עשו קנין או חתמו על חוזה אינם יכולים לחזור בהם.

אבל צריך לדעת שאף שהתבאר שמעיקר הדין אין הדיבור מחייב אותו לקנות, מ"מ כתב השו"ע בסימן רד סעיף ז "הנושא ונותן בדברים בלבד ראוי לו לעמוד בדיבורו וכו', וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו" רואים מדברי השו"ע שיש לו לאדם לעמוד במילה שלו ולקיים אותה, ואם לא עושה זאת נחשב ממחוסרי אמנה,

אבל אם הוא רק הסכים בליבו לקנות (ולא אמר זאת לחברו) מותר לו לחזור בו ואין בזה משום מחוסרי אמנה, ויש אומרים שירא שמים יקפיד לקיים אפ' אם רק גמר בליבו.

אם לא סגרו ביניהם את כל פרטי המכירה, ואפ' אם יש פרט אחד שלא סיכמו ביניהם הרי שמותר לו לחזור ואין בזה גם משום מחוסרי אמנה כלל, וכ"ש שאם לא קבעו מחיר סופי שמותר לחזור לכל הדעות.