רק רצו לקנות ספר - והשמיים נפתחו

אדם חייב סייעתא דשמיא כדי להתעלות בעבודת ה'. בלי זה - אי אפשר!

במדרשיה במרכז הארץ למדו שתי בנות בעלות תשובה. אחת הייתה "ותיקה" יותר, והשנייה רק החלה להתקרב ליהדות.

הן שמעו הרצאות ודנו עליהן, למדו הלכות והקפידו לקיימן.

ערב אחד, אמרה הוותיקה יותר לחדשה: "את יודעת, כשקוראים קריאת שמע צריך לכסות את העיניים עם יד ימין".

"לא ידעתי", אמרה השנייה, "אף פעם לא ראיתי שעושים כך".

החברה הוותיקה הסבירה לה מה צריך לעשות. "איך את יודעת את כל זה?", התפלאה החדשה.

"למדתי בספר 'קיצור שולחן ערוך'", השיבה לה.

"גם אני צריכה ללמוד. איפה קונים את הספר הזה עכשיו?" הן הציצו בשעון - עשר בלילה. כל היום הן עובדות, בלילה הן מגיעות למדרשיה לשמוע שיעורים והרצאות, ובבוקר שוב עבודה.

"אולי נמצא חנות פתוחה בבני ברק", השיבה, "לפעמים הם פתוחים עד שעות מאוחרות". הן עמדו להיכנס לרכב, כשלפתע הבחינו בזקנה המשרכת את רגליה.

"אני צריכה להגיע לבני ברק", אמרה הקשישה, "האם תוכלו בבקשה לקחת אותי?".

הן הסכימו ברוחב לב, התעניינו בכתובת, והבטיחו לקחת אותה עד הבית.

כשירדה הזקנה הן נדהמו לגלות שבפתח הבניין שבו הורידו אותה יש חנות ספרים פתוחה - למרות השעה המאוחרת!

מדהים לראות את יד ה'! מצווה גוררת מצווה!

הן נכנסו פנימה, ושאלו את המוכר, אם הוא נשאר תמיד עד שעה כזו מאוחרת?

"מה פתאום", ענה, "בדרך כלל אני יוצא הרבה יותר מוקדם. פשוט היום קיבלתי משלוח של ספרים, ומשום מה החלטתי לסדר אותם מיד... אתן צריכות משהו?"

"כן, באנו לקנות 'קיצור שולחן ערוך'. אפשר?"

פלא פלאים! אצל יהודי מתעורר פתאום חשק להתחזק בעבודת ה', והקב"ה דואג להוביל אותו לחנות, ולהשאיר שם את המוכר עד בואו...

"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא". לעת מצוא - כדי שיזכה למצוא סייעתא דשמיא, ויהיה כל הזמן דבוק בה' יתברך!