
מענה ההלכה העולמי

ולגבי שאלתך, למי שבטעות בירך על פירות העץ ברכת "המוציא לחם מן הארץ",
אבל בשעה שבירך היה בדעתו לברך "בורא פרי העץ" - יצא ידי חובת הברכה. זאת, מכיוון שבשעה שהזכיר שם ה' ומלכות חשב לומר העץ. [לכן,] אף שסיים "המוציא לחם מן הארץ", יצא. וכמו שביארנו בספר "שלחן המערכת". ומרן ב"שולחן ערוך" פסק, דאם לקח כוס שיכר או מים, ופתח אדעתא [על דעת] דלימא [לומר] "שהכול נהיה בדברו", וטעה וסיים בורא פרי הגפן - שאין מחזירין אותו.
ואומנם במשנה ברורה שם כתב, דזהו לדעת הרמב"ם, אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו, והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו [שאין הולכים אחר דעת המברך], כיוון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה ולא יצא - ומחזירין אותו, וכתבו האחרונים שכן יש להורות. עד כאן דבריו. אולם, זה בוודאי אינו לדידן [לשיטתנו] שאנו נוקטים כדעת מרן ה"בית יוסף". ובפרט בענייני ברכות, כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", ושכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, ועל כן גם בנדון זה יצא ואין מחזירין אותו.