חדשות
המקורב מבאר: מדוע מברך מרן הגר"ח קנייבסקי בקיצור בו"ה?
כששאלו את רבינו מדוע הוא מקצר בברכותיו, הלא יש ענין גדול לברך כל אדם מישראל, נאמר 'ואברכה מברכך', הצביע הגר"ח על דברי הרמב"ם שכותב, לעולם ירבה אדם בשתיקה, ולא ידבר אלא או בדבר חכמה, או בדברים שצריך להם לחיי גופו וכו'.
רבים שואלים מדוע מברך מרן הגר"ח קניבסקי את מבקשי-הברכה המרובים המתדפקים על דלתו, רק בראשי תיבות, ואומר את המילה 'בו"ה' (ברכה והצלחה)?
את התשובה לשאלה זו מצאנו בקונטרס 'דברי שי"ח'. היום הראשון שבו החל מרן שליט"א לברך בסגנון המקוצר הנ"ל היה באחד מימי חול המועד סוכות, כאשר עלו ובאו המוני בית ישראל למרן שליט"א לקיים מצוות הקבלת פני רבו ברגל ולהתברך מפיו בברכת החג.
רבינו ישב וקיבל את הבאים. במשך שעות ארוכות עברו לפניו אלפי אנשים וטף, ורבינו שומע את אלפי הבקשות לברכה, ומברך ומאחל בקצרה "ברכה והצלחה" כדרכו.
לאחר כמה שעות ננעלה הדלת כדי שהגר"ח יוכל לנוח מעט. כששב לקבל את הקהל, שמענו שמברך את הקהל בקיצור נמרץ, ובמקום שהיה רגיל לברך בברכת "ברכה והצלחה" התחיל לברך במילה אחת "בו"ה".
מאז ועד היום ממשיך רבינו לברך כמעט את כל מי שמבקש את ברכתו, ועונה 'בו"ה, ורק לפעמים משיב 'ברכה והצלחה'.
כששאלו את רבינו מדוע הוא מקצר בברכותיו, הלא יש ענין גדול לברך כל אדם מישראל, נאמר 'ואברכה מברכך', הצביע הגר"ח על דברי הרמב"ם (הלכות דעות, ב' ד') שכותב, לעולם ירבה אדם בשתיקה, ולא ידבר אלא או בדבר חכמה, או בדברים שצריך להם לחיי גופו וכו', וכן בדברי תורה ובדברי חכמה, יהיו דברי החכם מעטים וענייניהם מרובים, והוא שצוו ואמרו, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה', וכו'.
והוסיפו לשאול, ואם כן, מדוע כששואלים מרבינו ברכה לרפואה עונה "רפואה שלימה" ואינו מקצר "רפו"ש"? והשיב מניה וביה, "כי הרפואה צריכה להיות שלימה, לכן לא מספיק רפו"ש', וצריך לומר בנוסח מלא 'רפואה שלימה'.
