עצות נפלאות ומעשיות לתפילה שבטוח תתגשם, אל תפספסו

פרשת "ואתחנן" מספרת על משה רבינו, שעמד בתפילה לפני מלכו של עולם, וביקש בדמעות שליש להיכנס לארץ ישראל. הקדוש ברוך הוא קטע את תפילתו, רגע לפני שהתקבלה. עוד תפילה אחת, מלמדים אותנו חז"ל, והקב"ה היה "נאלץ" להיענות לבקשתו.

אבינו מלכנו יושב ושומע את כל הבקשות שלנו, מאזין בקשב רב לכל המצוקות שלנו. כמו אב רחום, הוא רוצה לקבל את התפילה שלנו ולגאול אותנו מצרותינו האישיות והכלליות - אז למה לפעמים זה מרגיש שהבקשות שלנו נתקעות בתקרת בית הכנסת ולא עולות לפניו יתברך?

1. מובא בספר "נתיבי אור" של הרב ניסים יגן זכותו תגן עלינו, כי ממשה רבינו אנו למדים כמה חשוב לא להרפות ולא להפסיק לבקש. לא משנה כמה תפילות כבר התפללנו. ואתחנן גימטריה 515, לרמז על 515 (!) תפילות שביקש משה רבינו כדי שהקב"ה יענה לו.

הגאון מווילנה כתב כי כל תפילה הייתה שונה מקודמתה: שונה בגישה, ההתרגשות הייתה אחרת, צורת הפנייה הייתה מיוחדת לכל תחינה ותחינה. כל בקשה ששפך משה לפני השכינה הקדושה הייתה עם חיות אחרת, עם נשמה משלה.

מכאן אנו למדים לבקש, בצורה שתעורר את רחמי שמיים. להכניס במילים שלנו פנים חדשות, כוונות לב אמיתיות, והכי חשוב - מלמד אותנו הרב יגן - לא להתייאש, גם אם מרגיש שקולנו לא נשמע.

2. הבן איש חי עמד על חשיבות התפילה מתוך קירות ליבו של אדם. מילואן של אותיות "אדם", דהיינו, אל"ף דל"ת, מ"ם - יוצרות את המילה "מתפלל". לרמוז לנו כי זו מהות האדם - להתפלל. ולא סתם רמז הקב"ה את זה במחבוא, אלא כדי ללמדנו, שהתפילה לבקוע מהפנימיות שלנו. "איזו עבודה שבלב, זו תפילה", עם הקב"ה - רק הלב שלנו יודע לדבר.

3. במסכת ברכות מסופר על תלמידיו של רבי אליעזר שהגיעו לבקרו את רבם הגדול, ושאלו ממנו עצה שתביא אותם לחיי העולם הבא. בין שלל הדרכים שסלל להם, הדגיש התנא הקדוש: "כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם מתפללים״.

מכאן יש ללמוד, אמר פעם פוסק הדור הרב שמואל הלוי וואזנר זכר צדיק לברכה, כי עלינו להבין: בשעה שאנחנו מתפללים אנו עומדים לפני לא אחר ממלך מלכי המלכים. זו לא סתם סיסמה, אלא זה המלך, שממליך ומולך על כל המלוכה והשררה בעולם. אנחנו עומדים לפני מי שהכול שלו. "ואין עוד מלבדו", חתם.

בספרים רבים, כמו גם בספרי "לבי אמונתך", עמדנו על הנקודה של מי אנחנו לפניו יתברך. אחרי שבסיעתא דשמיא הכנסנו לראש כי אנחנו עומדים לפני מלכו של עולם, עלינו להבין מי אנחנו לפניו.

אנחנו הבנים שלו יתברך, ילדים שמבקשים מאבא שלהם. עלינו להפנים כי כשאנחנו שופכים את שיחנו, אסור לנו למלמל, לחטוף מילים, או להתבייש. מדובר במלכו של עולם, אבל התמזל מזלנו ואנחנו בניו. לכן, מסבירים הספרים, עלינו להתפלל לפניו כמו תינוק המבקש מזון מאמו.

ה"חפץ חיים" כתב כי דוד המלך עליו השלום היה מבקש ומתפלל לפני ה' בכל עת ובכל שעה, וכמו שהעיד על עצמו בתהלים: "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמול עלי נפשי". דוד המלך לימד אותנו שלכל מה שאנחנו צריכים בחיים - יש כתובת אחת בלבד. אבא שלנו.

ומה הסוד בכך? כתבתי בסיעתא דשמיא, "תינוק" אותיות "תיקון" ואותיות "ניתוק". אין לו שום מחשבה או רצון אחר זולת בקשתו. "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי". ועוד, ליבו של פעוט הבוכה לאמו הוא זך ונקי, אין בליבו שנאה, כעס או קנאה. כך עלינו מוטל לטהר את ליבנו כליבו של תינוק ביום היוולדו.

4. עלינו לזכור, כי זה לא משנה אם לא אצה לנו הדרך, אם אנחנו מרגישים תקועים. אף על פי כן, עלינו לדעת כי עצם הרצון שלנו להתחבר אל הבורא יתברך, מקרב אותנו אליו.

"אם רק ביקש אדם להידבק בה' יתברך ולהתקרב אליו, אלא שמחמת אונס לא עלה הדבר בידו, אין הקב״ה רואה אדם זה מרוחק ממנו, אלא כקרוב אליו ממש", כתב בקונטרס "מסרים". בספר ארזי הלבנון כתב על פי דברי המדרש תנחומא כי תפילה, בחינת פתיל"ה, "כמו פתיל, לשון חיבור וקירוב".

5. בספרי המקובלים ביקשו לחזק את היסוד שחידש רבינו הגדול האר"י הקדוש, כי לפני התפילה יש לקבל עלינו מצוות "ואהבת לרעך כמוך". כתב רבי חיים פלאג'י זיע"א כי מי שאינו מרגיש בצער חברו, עלולה להיות הסיבה שהתפילה שלו אינו מתקבלת.

רבינו יוסף חיים הוסיף: "אם יש אדם מישראל בצרה - יתפלל עליו כל יום בפירוש, ועל ידי זה תכלל תפילתו בכלל תפילות כל ישראל ,ותעשה פרי למעלה".

6. וכמובן, מעל כולנה, אסור לשכוח להיות בשמחה. וכבר אין סוף קולמוסים של גדולי הדורות בעבר ובהווה נשתברו בעניין חשיבות סילוק העצבות והמרחק מה' שהיא עלולה חלילה ליצור. ה"בן איש חי" אף הזהיר כי תפילה שלא מתוך שמחה מונעת מנפשו "לקבל אור עליון" שמושכת התפילה.

בספר לקוטי עצות לרבי נחמן מברסלב כתב שהתפילה בכוונה מקשרת את "המחשבה אל דיבור התפילה בקשר אמיץ וחזק", וכך זוכה להשיג נסתרות התורה - והוא מוריד ברכה לעולם. השפע שהוא מוריד גורם לקב"ה להתאוות לתפילתו

ונסיים בדברי קודשו של מרן ראש הישיבה הרב אליעזר מנחם מן שך זכר צדיק לברכה שחידש כי התפילה היא היא ספר המוסר הגדול ביותר שיש. "כאשר מתפללים בכוונה ואומרים 'אתה חונן לאדם דעת', ושומעים מה שאומרים, זה עצמו מביא הכנעה לאדם".

אחיי ורעיי, יהי רצון שנתחזק יחד בתפילה ונזכה לראות בעינינו את בית המקדש השלישי בימינו, אמן כן יהי רצון.