מהו נשק יום הדין של היצר הרע?

כשרבי יהודה עדס שליט"א היה באמצע הבנייה של ישיבת 'קול יעקב', היה חסר לו סכום כסף נכבד מאוד, בכדי להשלים את הבניין של הישיבה. מאחר ובאותם הימים שר האוצר היה האדם שכל הכסף של המדינה היה ביד שלו, הוא החליט לפנות לשר האוצר דאז, ספיר, שהיה אפיקורוס. אבל אפיקורוס של פעם, זה לא כמו האפיקורוסים של היום.

הקדמה קצרה. מה זה אפיקורוס של היום? משועמם מועסק. אין האפיקורוסות של היום שוכנת אלא בראש הפנוי מן ההתבוננות. כל היום מפטמים את האנשים עם עיסוקים לא תכליתיים. פוקימון. אנשים השתגעו לחלוטין.

יוצאים לחפש ברחובות בובות דמיוניות ונלחמים עליהם בחוצות עם האצבעות... מסכנים, הם מפצים על חסך של שנים, שנים של חוסר תקשורת חברתית אמיתית. הם צריכים לצאת לרחוב כדי להרגיש שהם באמת חיים... כי בסך הכל, כמה כבר אפשר לשבת מול מחשב, או מול הטלפון, כשיש לך 200 חברים שאותם מעולם לא פגשת פנים אל פנים?! וזה לא נגמר בשגעון כשלעצמו, יש גם הרוגים ופצועים... אם הייתם לוקחים אדם לפני 10 שנים בלבד!, והייתם נותנים לו להסתכל על אותם אנשים, הוא היה בטוח בלי שום פקפוק שהם ברחו מבית משוגעים!!! תבינו, מדובר על אנשים מלומדים, מחוייטים, אנשי עסקים, שבאמצע היום פשוט משחקים כמו ילדים קטנים... וכל שבוע יש שגעון חדש, האנשים הכי עשירים היום, הם אלו שמצליחים להמציא עיסוקים טיפשיים חדשים, שהציבור מוכן לשלם בעבורם כסף... פעם זו תכנית ברשת, פעם זה משחק מחשב, פעם זה חיית מחמד רובוטית, ופעם אחת, מזמן מזמן, זה היה ראש דשא... העיקר להתעסק... כל היום אנשים רק עסוקים בדברים לא תכליתיים.

אף אחד כבר לא זוכר באיזה משחק הוא שיחק בשנה שעברה... תכלית – מאן דכר שמיה! מה יצא לך מזה? כלום. אבל זה בעצם כל המושג 'לבלות'. הוא 'מבלה' את זמנו. בלאי! זה נשק יום הדין של היצר הרע, הוא רק דואג להעסיק אותך כל היום כדי שלא תהיה 'משועמם', כי אולי בטעות תבוא לידי התבוננות שיש לחיים משמעות. פעם ידע היה כח. מי שהיה יודע יותר, היה בעל היתרון... העלון של מבשרת ציון אבל היום המידע נגיש לכולם. בלחיצת כפתור, אדם נגיש לכל המידע שבעולם. הוא לא צריך להשקיע וללמוד את הכל, בשביל שזה יהיה מונח לו בראש. הוא לוחץ ומקבל. כשאחד המורים בבית ספר חילוני התפטר, הוא אמר שלמורים היום אין שום יכולת ללמד.

כי אם המורה אומר משהו בכיתה, מיד קם אחד הילדים ומכחיש אותו. ואם המורה רק ינסה להתווכח, ולהוכיח את התלמיד על טעותו, אז התלמיד יבזה אותו לעיני כל הכיתה, ויראה לכל התלמידים, כי ב'ויקיפדיה' כתוב אחרת... אז בדור כזה כשכל המידע כל כך נגיש, אפילו מטאטא רחובות יכול ללמוד איך גוף האדם פועל. ואם אדם רק מתבונן בתהליכים המתרחשים בגוף האדם כל רגע ורגע, מיד הוא מכיר בבוראו. אין מקום לכפירה... הרי רק בשביל לקחת אוכל ולהפוך אותו לאנרגיה, צריך מעבדות מירושלים עד לתל אביב... וגוף האדם עושה את זה בכל ביס. אז למה אנשים לא מאמינים...?! כי הם משועממים מועסקים. האפיקורסים של היום חיים בסרט, הם בסך הכל 'שוטים', הם ממש כמעט בגדר של פטורים מן המצוות. אבל אפיקורוס של פעם, זה היה מתוך אידיאולוגיה. הוא לא היה יכול לשלוט על התאוות שלו, אז הוא המציא לעצמו כל מיני אקסיומות, ותיאוריות, שהבריאה היתה כך או כך... אבל עמוק עמוק בפנים בלב, הוא ידע שיש לו סיכויים די גבוהים להיתקע בגיהנום לנצח נצחים. נחזור לסיפור שלנו... כשר' יהודה עדס קבע איתו פגישה, הוא נכנס פנימה, והוא ראה אותו יושב עם 2 טלפונים, אחד בכל אוזן. הוא אמר לו: "אני רואה שאתה עסוק, אז אני אלך".

ספיר ראה כך, שאברך שכל כך היה קשה לו להגיע אליו, עומד ללכת... הוא סגר את הטלפונים ואמר לו: מה אתה רוצה? אמר לו ר' יהודה: באתי בשבילך. "בשבילי?!", תמה השר. "כן, בשבילך", השיב ר' יהודה, "באתי למכור לך וינטלטור לגיהנום שלך". ספיר מיד הבין במה מדובר, ושאל: כמה צריך? ר' יהודה אמר לו את הסכום, והוא נתן. בטרם נפתחה הישיבה, ספיר נפטר. הוא לקה בהתקף לב באמצע הכנסת ספר תורה. וכשר' יהודה דרש בפתיחת הישיבה החדשה הוא קרא את הפסוק מההפטרה: "ויסדתיך בספירים".