קצר בתקשורת: איך מזהים 'בעל במצוקה'?
(צילום: arrowsmith2/shutterstock)

יהדות

קצר בתקשורת: איך מזהים 'בעל במצוקה'?

הפכים, גבר, אישה, שניהם נמצאים בצד אחר של הקוטביות: מה לעשות אם הבעל במצב משבר? כיצד האישה יכולה לזהות את הרוחות הנושבות? והאם היא צריכה לגשת לאיש שלה ברגעים אלו? הרב שמחה כהן מסביר

   
קצר בתקשורת: איך מזהים 'בעל במצוקה'?
(צילום: arrowsmith2/shutterstock)
אא

ראוי לדעת שבעת הימצאות במצוקה, התנהגותו של הגבר שונה משל רעייתו. אומנם שניהם זקוקים לתמיכה רגשית, אך אצל הגבר קיימת נטייה להשאיר לעצמו את מצוקתו ולא לשתף בה את רעייתו. גם לחבריו הוא אינו מרבה לספר על בעיותיו, אלא אם כן הוא זקוק לסיועם ולעצתם.

לעומתו, אישה מעוניינת לשתף את בעלה במצוקתה כדי לפרוק את רגשותיה, אף אם הוא אינו יכול להושיעה. אנו מגלים גברים המתיישבים על הספה בסלון ביתם ומסתגרים עם מחשבותיהם. אחרים משקיעים את עצמם בלימוד דף גמרא או בעיון בסוגיה תלמודית, ולהבדיל יש גבר הבורח אל העיתון או אל אמצעי תקשורת אחרים. הסיבה לכך נובעת מהמבנה הנפשי הגברי, שהוא פחות שיתופי מהמבנה הנפשי של האישה.

אצל חלק מהגברים העיכוב מלספר על מצוקתם נובע מגאווה ומחשש שהצגת מועקתם תגלה חולשה מצידם. לעיתים הוא נמנע מלספר לאשתו מפני שהוא לא רוצה לצער אותה, שהרי די לו בצער שלו. מחשבה זו הינה חיובית ומצביעה על רצונו שלרעייתו יהיה טוב, ואם הוא יספר לה הרי שהיא תחוש במצוקה, ואז הוא יסבול גם ממצוקתו וגם ממצוקת אשתו.

לכן, כאשר הגבר מגיע למצב שהוא מספר לאשתו על מצוקותיו, כדאי שהאישה תיתן לו תחושה שמצוקתו מובנת והדבר מטריד אף אותה, אך חשוב שהיא תציין שהיא מוכנה לעזור ככל יכולתה ואף תוסיף מילות עידוד ואמונה בבורא, אך לא תשרה תחושה שהבעיה גורמת לה סבל. כאשר הגבר נמצא במצוקה ומסתגר, מבוכתה של רעייתו גוברת, מפני שהוא מפחית את תפקודו בבית וכמעט אינו מביע רגשות חיבה, וזאת דווקא בעת שמתפתח אצלה צורך לכך, כיוון שהיא רואה בו אותות של הרפיית הקשר עמה.

בשלב זה היא עשויה להתלונן על התנהגותו המנוכרת. או אז עשוי הבעל לפתח נוגדנים נוספים נגד רעייתו וציפיותיה. הוא חושב לעצמו: 'לא זו בלבד שאני במצוקה, הנה גם רעייתי נזכרת לדרוש תשומת לב מוגברת'. והוא אינו מבין שדווקא הסתגרותו במצבו היא הגורמת לרעייתו להתנהג שלא כהרגלה. לכן כבר כתב הרמב"ם: "ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן".

בתקופה כזו ישנם גברים המגיבים בקוצר רוח ואף במילים בוטות, נוסף על ארשת הפנים העצובה. בינתיים, כשהאישה רואה את מצבו של בעלה, היא נלחצת ומנסה ללחוץ עליו שיספר לה את מועקותיו ואף לתת לו עצות. חשוב לדעת כי פעולות אלו מגבירות את הסתגרותו ומפריעות לו לחשוב על פתרון.

התנהגות נכונה של הבעל בשעה זו תחסוך צער וסיבוך רב. עליו לשדר יותר פתיחות, על אף מצבו, ולבחור באחת משתי הדרכים: או שישתף את רעייתו במצוקותיו או שיסתירן לחלוטין ויתנהג כלפי חוץ במירב יכולתו כאילו לא אירע דבר. לעיתים הרעיה שואלת את בעלה אם קרה משהו והוא מגיב מיד שהכול בסדר, אך היא אומרת שהיא חשה בשינוי בהתנהגותו ומבקשת שיספר לה, והוא שוב סגור ולא פתוח.

חשוב לדעת שהוא לא מתכוון לשדר פגיעה אישית שהוא מתרחק ממנה, אלא הוא פשוט צריך זמן למחשבה עצמית.

(משכן שילה)

עוד כתבות שיעניינו אותך