הידעתם? מנהג ישראל להתענות בערב ראש השנה
(צילום: By Kleber Cordeiro/shutterstock)

יהדות

הידעתם? מנהג ישראל להתענות בערב ראש השנה

מנהג ישראל קדושים להתענות בערב ראש השנה. למה זה חשוב? ולמה זוכה מי שצם ביום הזה? עד מתי יש לצום? ומדוע חשוב שנדע על ההנהגה החשובה הזו? הרב נתנאל חיים שרון מבאר

   
 הידעתם? מנהג ישראל להתענות בערב ראש השנה
(צילום: By Kleber Cordeiro/shutterstock)
אא

חשיבות התענית והסגולה שבכך
נוהגים להתענות בערב ראש השנה. השנה (ערב ר"ה תשפ"ב) ביום שני כ"ט באלול, 06/09/21 למניינם.

בספרי ההלכה (ראה חיי אדם קלח ה, כף החיים תקפא נו, חזו"ע עמ' מו) מובא הטעם והחשיבות, שביום זה מתכפרים לאדם שליש מהעוונות. שליש נוסף מתכפר בעשרת ימי תשובה, ושליש אחרון ביום הכיפורים.

עוד טעם לדבר, לפי שערב ראש השנה הוא היום האחרון של השנה, וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה, נחשב כאילו שב כל השנה. ולכן נהגו שכולם מתענים ומשכימים קודם אור היום, ומרבים בסליחות ווידויים.

האם צריך לקבל יום קודם? והאם צריך לצום יום שלם?
מי שרגיל להתענות מדי שנה בערב ראש השנה, אינו צריך לקבלה במנחה של יום קודם, מאחר שהוא מקובל ועומד מכוח המנהג, אלא אם כן התנה אחרת. מכיון שלא קיבל התענית, אין צריך להשלימה עד צאת הכוכבים, אלא רק עד פלג המנחה - שעה ורבע לפני צאת הכוכבים. השנה (ערב ר"ה תשפ"ב) בשעה 17:38. ולבני אשכנז די שיתענה עד חצות היום. ויתפללו מנחה קודם, ולא יאמרו 'עננו' בשחרית. ובמנחה, לבני אשכנז – יאמרו 'עננו', ולבני ספרד לא יאמרו, לפי שאינו משלים התענית עד צאת הכוכבים.

מי שלא רגיל בתענית זו, יש לו לקבלה בתפילת מנחה של יום קודם – יום ראשון, ואז יתנה שמתענה עד שעה שיבחר. ואם חפץ להשלים, לא יתנה, ואז אם הוא מבני ספרד - ישלים עד צאת הכוכבים, ואם הוא מבני אשכנז – עד קבלת קדושת יום טוב.

אולם בדורות אלו שירדה חולשה לעולם, גם בני ספרד שקשה להם, יכולים להקל לצום עד חצות היום (12:37),שהרי עיקר התענית לצער את עצמו משום תשובה שיתכפרו עוונותיו, ודי בצער זה.

ורבים נוהגים לאכול מיד אחר חצות בלי להתפלל מנחה גדולה, ובפרט אם יש לחוש שיתפלל מהר וללא כוונה, שיש להיזהר מאוד בתפילה זו שהיא התפילה האחרונה של השנה.

נערים וזקנים
מי שחלש הרבה, או נערים ונערות שזה עתה הגיעו לגיל מצוות, וכן זקן שתש כוחו, אם קשה להם מאוד לצום אפילו עד חצות היום, פטורים מלהתענות, לפי שתענית זו אינה חובה. ובפרט אם יש לחוש שעל ידי תענית זו יהיה קשה לו מאוד בצום יום הכיפורים, כי תענית זו בשביל התשובה, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.

כמו כן, אם על ידי תענית זו כואב לו הראש ונגרם מזה ביטול תורה, או משתנה מצב רוחו לרעה ויכול לבוא לידי כעס וכיו"ב, לא יצום, והעיקר שיתבונן במעשיו ויתקן דרכיו בחרטה ובקבלה לעתיד, ולא יסיח דעתו מהתורה והתשובה כל אותו היום.

ומה טוב, אם יפדה תעניתו בכסף, העשיר לפי עושרו, ואף העני לא יפחת משיעור סעודה אחת, כעשרים שקלים.

עוד כתבות שיעניינו אותך