היום, שבו עם ישראל מעלה על נס את דמותו של הצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע - סנגורם של ישראל, אוהבם ומליצם - נושאת נשמתו גם תפילה קדימה: אל הדרך שהותיר אחריו הצדיק, אל אהבת ישראל, אל לימוד הזכות, אל ההסתכלות הטובה על כל יהודי.

דמותו אינה רק זיכרון - היא קריאה. קריאה פנימית ועמוקה שמלווה כל יהודי ויהודי, בכל רגע, גם בעומק הקושי.

צדיקים בכל הדורות נהגו להוריד דמעות של כאב על צער השכינה, אך יחד עם זאת - לא איבדו לרגע את התקווה. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל, לא איבד לרגע את האמונה בטוב הטמון בכל יהודי.

גם כאשר ראה את חסרונותיהם של ישראל - חיפש תמיד את נקודת הזכות. גם כאשר החושך גובר - אור האהבה והתקווה לא כבה.

כך מסופר על הצדיק הגדול, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע:

כאשר נמסר לידיו נוסח ההזמנה לחתונת בנו, עיין בו רגע - וסירב לחתום.

"לא כך כותבים הזמנה לחתונה", אמר, ובמקום זאת ניסח בלשונו:

"החתונה תתקיים, אם ירצה ה', בירושלים עיר הקודש ובבית המקדש. ואם - חס ושלום - משיח צדקנו לא יבוא עד אותו מועד, תתקיים החתונה בז'לובין, ביום פלוני ובשעה פלונית."

זו לא הייתה סיסמה.

זו הייתה אמונה חיה, בוערת, נטועה בכל דיבור ומעשה. אמונה שבאה לידי ביטוי בכל אורחות חייו של הצדיק, באהבתו לישראל ובלימוד הזכות על כל יהודי.

גם היום, ביום הילולתו של הצדיק, נותרת בלב קריאה פשוטה ועמוקה:

ללכת בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, לראות את הטוב שבכל יהודי, ללמד זכות, להרבות אהבת ישראל ולחכות לגאולה, לבניין בית המקדש ולהופעת השכינה הקדושה.